יו"ר 'ישראל שלי' מספרת על מאבקי התודעה בתקשורת וברשתות החברתיות. מהירות תגובה לאירוע יכולה להכריע כיצד ייצרב בתודעה ואם יזכה לתגובה או לאדישות מסוכנת.
הרצאתה של שרה העצני-כהן, יו"ר 'ישראל שלי', פתחה את יומו השני של סמינריון הקיץ של תנועת נוער הריבונות, המתמקד בחשיבות המאבק התודעתי, בו לנוער תפקיד מכריע.
העצני כהן סיפרה על תנועתה והיעד ששמה לנגד עיניה בדמות שינוי התודעה ברשתות החברתיות והדגישה כי מאז פרעות תרפ"א הושם דגש מיוחד על כשלי המשילות הישראלית ברחבי הארץ. במרוצת התקופה שחלפה מאז הוזמנו פעילי התנועה על ידי קבוצות אזרחים מרחבי הארץ המבקשים סיוע והדרכה על מנת להפוך אקטיביים הרבה יותר בתחום התקשורת. זאת מתוך הבנת ההשפעה הדרמטית והמעשית של עולם התקשורת על חייהם וחיי מדינת ישראל כולה.
במסגרת סיוע זה ממפים אנשי 'ישראל שלי' יחד עם המבקשים את האתגרים עימם עליהם להתמודד והדרכים לעשות זאת בזירות התקשורתיות השונות.
על ההשפעה הדרמטית של עולם הרשתות החברתיות על המציאות המעשית בשטח ובמדיניות הרחיבה העצני-כהן על רקע מספר דוגמאות מוכרות מהעת האחרונה. אחת הדוגמאות סיפרה את סיפור גלגולו של פיגוע דקירה בירושלים בו צעיר חרדי הותקף ונדקר בידי מחבל ערבי ושני לוחמי מג"ב ביצעו לעברו ירי וחיסלו אותו. עובר אורח ערבי צילם את האירוע מהאמצע ובסרטון שלו נראה חיסול המחבל ולא הפיגוע עצמו. יריב אופנהיימר מיהר לפרסם את הקטע המצולם וכתב שנדרשת חקירה שכן לוחמים צריכים להגיש סיוע רפואי ולא לירות במפגע כשלא נשקפת להם סכנה, זאת מבלי לדעת מה קרה בשטח. בעקבות דבריו של אופנהיימר פורסם ציוץ נוסף שהגדיר את האירוע כאלאור אזריה סרט המשך. חבר הכנסת עופר כסיף החריף והגדיר את האירוע כהוצאה להורג ללא משפט ופשע מלחמה.
מאוחר יותר מספרת העצני-כהן נפתחה מצלמת האבטחה שהוכיחה שפעולת הלוחמים הייתה תקינה, אך עד שהסרטון המלא הופץ הסרטון החלקי כבר החל את פעולתו והשפיע על תודעה בעולם כולו. בעקבות הלחץ הציבורי שגרם הסרטון החלקי נלקחו הלוחמים לחקירת מח"ש ונשקם נלקח מהם. בדיקה הראתה שאירועים דומים אחרים לא גררו צעדים שכאלה כי לא היה בהם לחץ ציבורי שכזה. "אירוע נצרב בתודעה בדקות הראשונות שלו", קובעת העצני-כהן.
דוגמא נוספת מהעבר האחר הציגה מהמתרחש בשכונת מעלה הזיתים שבירושלים, שם חיות 140 משפחות תחת סיוט מתמשך וללא התענינו ציבורית. זיקוקים, אבנים בקת"בים, הטרדות והתגרויות הן חלק משגרת יומן. במהלך פרעות תרפ"ט פרסמה העצני-כהן פוסט על המתרחש בעכו וקיבלה פניה מאחת מתושבות מעלה הזיתים. היא ביקשה וקיבלה סרטון מאירועי הירי, העלתה אותו ולמחרת כבר היו בשכונה חברי כנסת רבים וקולם של התושבים החל להישמע בתקשורת. בין השאר הוחלט שם הקים ועדת תקשורת לתכנות סדור של הפעילות בתקשורת הממוסדת וברשתות החברתיות.
בתום הצגת דוגמאות נוספות לכוחה והשפעתה של התקשורת על המדיניות ועולם המעשה, הן מצידם של גורמים ישראלים והן מצידם של גורמים ערבים, התמקדה העצני-כהן ביכולת ודרכי השפעתם של בני נוער בזירות הללו לעיצוב תודעה.
על יתרונות התקשורת האזרחית הרחיבה וציינה בין השאר השפעה על דעת קהל באופן עוקף תקשורת ממוסדת, יכולת ללחוץ על מקבלי ההחלטות, יצירת תודעה לאומית, יצירת הזדהות ועוד. על מנת לפעול נכונה יש למסגר את העברת המסר באופן שיהיה ברור מי הטוב ומי הרע, מה הנכון ומה לא, "למשתמש הקצה יש עומס עצום של מידע ,ואם נעצב את המידע באופן ברור מי טוב ומי רע הדברים יהיו ברורים גם למקבל המידע שכמעט תמיד לא חוקר ולא מעמיק".
תפקיד הנוער בזירת המאבק התקשורתי, אמרה העצני-כהן, הוא "להעלות מודעות ציבורית לנושא הריבונות. גם רעיון שתי המדינות והנסיגה חלחל כעבור הרבה זמן", הדגישה. "ליצור סלוגנים סביב נושא הריבונות ו"לקדוח" עליו מזוויות שונות. טפטוף העניין הוא המשימה, יצירת התודעה היא גלגל נוסף באוטובוס הריבונות". זאת בין השאר בתגובות לצעדיהם של חברי כנסת על מנת לעודד פעילות לכיוון מסוים והפנמת רעיון הריבונות כמענה למגוון סוגיות עימן מתמודדת ישראל.