מפני מה הזהירה ח"כ סטרוק את השרים סער ואלקין? מה קרה בסופו של יום? ואיך הפכו תקני פקחים למאבק בהשתלטות הרש"פ על שטחי C לתקנים נגד ההתיישבות?
יו"ר סיעת 'הציונות הדתית', חברת הכנסת אורית סטרוק, מקדמת מזה שנים את מהלכי הריבונות בכנסת ישראל, בין כחברת כנסת ובין כמנהלת סיעה ומנהלת שדולת ארץ ישראל, אך הממשלה האחרונה הציבה מולה משימות כמעט בלתי אפשריות. בראיון ל'ריבונות' היא מספרת על מהלכיו הקשים של שר הביטחון, בני גנץ, נגד ההתיישבות ולטובת הכרסום השיטתי שמבצעת הרש"פ בריבונות ישראל ביהודה ושומרון, אך קודם לכן אנחנו מבקשים את התייחסותה לפוטנציאל הדיור הטמון ביהודה ושומרון, מיזם 'זזים מזרחה'.
"אין ספק שבעיניים כלכליות, בעיניים של פתרונות דיור, בעיניים נורמאליות, כל אדם מבין שהפתרון למצוקת הדיור נמצא ביהודה ושומרון. אלו אזורים פריפריאליים למרכז הארץ ולירושלים וכבר היום אנחנו רואים הרבה אנשים שעובדים או לומדים במרכז ומחפשים פתרונות דיור ביישובי יו"ש הסמוכים למקומות העבודה שלהם", אומרת סטרוק וקובעת: "ברור שזה הקו שממשלה אחראית צריכה להוביל, ולעשות זאת מנימוקים של פתרונות דיור ויוקר מחיה עוד לפני אידיאולוגיה".
מדוע אם כן גם בממשלות ימין לא קודמה תנופת בנייה משמעותית שכזו ביהודה ושומרון? הסיבה, אומרת חברת הכנסת סטרוק, נעוצה ב"פחדים שמקורם בתחום המדיני, בחששות של מה יאמרו האמריקאים ואיך זה יתקבל בעולם. כשרוצים לבנות כמה עשרות יחידות בודדות אנחנו מקבלים גינויים מקצה העולם ועד קצהו, והדבר הטמיע בממשלות ישראל לדורותיהם חשש מלבצע את הצעד הכי הגיוני והכי מתבקש".
'דרוש שינוי כולל בתפיסת ההתיישבות'
מתוך התקווה שמפלגתה תהיה גורם משמעותי בקואליציה הבאה, מספרת סטרוק על תכנית התיישבות רחבה שמכינה המפלגה לביצוע. "אנחנו לא מתכוונים להשלים עם הסיטואציה שבה רק הרש"פ מתפתחת ותופסת עוד ועוד שטחים, ואנחנו מצטמצמים לתוך הישובים. השאיפה שלנו היא שינוי כולל של הגישה כלפי נושא ההתיישבות. הממשלה צריכה לפתח את ההתיישבות ביו"ש לא רק כדי לתת מענה לצורכי הגידול טבעי של התושבים, אלא לשתי סיבות חשובות נוספות, גם כדי לתת מענה לצורכי הדיור של אזרחי ישראל כולם וגם לצורכי תפיסת השטח".
על פוטנציאל הקרקעות לבנייה משמעותית היא אומרת כי באופן מקומם מדובר בקרקעות מדינה רבות שנותרות קפואות ללא תכניות בינוי. "אלו אדמות שכבר הוכרזו כאדמות מדינה. מעבר לכך יש שטחים רבים שלא הוכרזו ככאלה, כי כל מערכת המנהל האזרחי שאמורה לטפל בתהליך קביעת סטטוס הקרקע עובדת בקצב מאוד איטי, בחסר נוראי בכוח אדם, ובנוסף היא מאותגרת בכל שלב ושלב של העבודה שלה על ידי עתירות שמאל וארגונים פלשתיניים. דרוש שינוי בגישה להסדרת הקרקע".
סטרוק מספרת כי הליך מיפוי השטח וקביעת מעמדן של הקרקעות החל בתקופה הבריטית, נמשך בתקופה הירדנית, אך מאז מלחמת ששת הימים הוקפא על ידי ישראל. מי שניסה לחדש את סקירת הקרקעות על מנת לקבוע את מעמדן היה דווקא אביגדור ליברמן בכהונתו כשר ביטחון. גדעון סער, שהיה אז יו"ר ועדת חוץ וביטחון, דרש ממשרד המשפטים לקדם את המהלך, אך דווקא בכהונתו כשר משפטים בחר לזנוח את הפרויקט שהיה מעצים את היקף הקרקעות המוכנות לבנייה ישראלית נרחבת.
אך מעבר לאדמות אלה שממתינות לקביעה רשמית של מעמדן "יש אדמות רבות שהוגדרו כאדמות מדינה. בנוסף יש חלקות קרקע רבות בבעלות יהודים שרכשו אותן לפני מלחמת השחרור או כאלה שנרכשו לאחרונה, חלק באזורים שתואמים לתכנית 'זזים מזרחה'. אני מכירה חלקות קרקע יפות מאוד בסמיכות לירושלים. אפשר היה לבנות בהן ולפתח שכונות גדולות וחבל שלא עשינו זאת".
בדבריה מציינת סטרוק כי בנייה מאסיבית כדוגמת זו המדוברת כעת מחייבת השקעה בתשתיות ובכבישים שכבר היום אינם עומדים בעומד ואינם מותאמים להיקף האוכלוסייה ביהודה ושומרון. "יש פער אדיר בין פיתוח הכבישים ומצבם ביהודה ושומרון, לעומת מה שקורה בשאר חלקי הארץ. את זה צריך לשפר כדי שהשטח יוכל לקלוט אוכלוסייה גדלה והולכת. כך לגבי תשתיות חשמל ומים, אבל ההשקעה הרבה תניב רווחים גדולים פי כמה בעתיד".
אך כאמור, את ח"כ סטרוק מטרידה לא פחות מה'עשה טוב' סוגיית ה'סור מרע', והיא מפרטת בדאגה רבה: "בזמן שמדינת ישראל מהוססת ביחס לשטח הזה ולא באמת מפתחת אותו, הרש"פ מפתחת אותו בהליך מואץ, בהשקעות עתק ובתכנית מסודרת בתמיכה בינלאומית הולכת וגדלה. את זה הם עושים בשלל דרכים, החל מהסדרת המקרקעין ועד מדידות ופיתוח בניה ותשתיות. הרש"פ עובדת על זה בהשקעה אדירה ובאופן מוצהר היא מודיעה לנו ולעולם שהמטרה של כל המיזם הזה היא לדחוק את רגלי ההתיישבות היהודית לחנוק ולכתר אותה ולייצר רצף התיישבות פלשתינית. הם לא עושים את זה במחשכים אלא באור יום ובטקסים רשמיים", היא אומרת ומציינת טקס שהתקיים באחרונה ביאטה ובו נתנה הרש"פ רישיונות ל-300 טרקטורים לביצוע פעולות להשתלטות על אדמות מדינה, וזו רק דוגמא אחת מיני רבות.
הארץ נמסרת ללא טקסים בבית הלבן וללא מחאות ימין
"למרות שהרש"פ מקדמת את המיזם כבר 12 שנים, יש הבדל בין מה שהיה בעשר השנים האחרונות לבין מה שקורה מהרגע שגנץ נכנס למשרד הביטחון", אומרת סטרוק. "בעשר השנים הראשונות, שנות נתניהו, ישראל לא עשתה מספק כדי להילחם בניסיונות ההשתלטות, אבל מהרגע בו גנץ נכנס חל מהפך. המדינה התחילה להילחם, אבל לטובת האויב. גנץ עושה כל שלאל ידו, תוך שימוש במנהל האזרחי, כדי לסייע לתכנית הפלשתינית, כדי לצמצם את הפגיעה בה ככל הניתן וכדי להלבין את המאחזים שלהם. בכך למעשה הוא מוסר במו ידיו חבלי ארץ אדירים ללא כל הסכם, ללא מפות וללא טקסים במדשאות הבית הלבן, אבל התוצאה אחת, בפועל השטח נמסר".
לדבריה "אם השטחים שגנץ מוסר היו מופיעים בהסדר מדיני כלשהו, הימין כולו היה בכיכרות, אבל זה קורה ללא מפות וללא טקסים, אז אנשים נשארים בבתים". עוד היא מספרת על פנייתה בימי הקמת הממשלה לשותפיו כיום של גנץ, השרים סער ואלקין, ובקשתה מהם למנוע את כניסתו של גנץ למשרד הביטחון מתוך ניתוח צעדיו כשר ביטחון תחת נתניהו. 'תהיה כאן נסיגה שלא תירשם בשום מקום, אבל היא תקרה', הזהירה. האזהרות לא הועילו, אך בעקבותיהן "סער ואלקין החתימו את גנץ על הסכם שחייב אותו לנהל את המערכה על שטחי C תוך הקצאת תקנים של כוח אדם למערכה הזו. מה שגנץ עשה הוא העברת התקנים לצרכי המנהל האזרחי, בין השאר לאכיפה נגד המועצות היהודיות. שום מאחז פלשתיני לא חטף פרומיל ממה שחטפו עוז ציון או רמת מגרון בהיבט הברוטאליות והנחישות נגדם. גנץ מנהל מערכה של ממש נגד יהודים שבאים ליישב את הארץ", היא אומרת בחשש לא מבוטל מהצפוי ביום שאחרי הבחירות.