לא יתכן סירוב להכללת צעדי ריבונות בקווי היסוד, לא תיתכן התכחשות להבטחות הריבונות.
כדרכם של ימים שאחרי מערכות בחירות, גם הימים הללו גדושים בסחרירים (ספינים), בשמועות, האשמות וכיפופי ידיים. משום כך עלינו לקבל כל דיווח, כל ציוץ וכל בדל ידיעה בעירבון מוגבל ובזהירות מירבית. עם זאת, התעלמות ועצימת עיניים מהמגמות המסתמנות מהדיווחים הללו עלולות להיות מסוכנות. אנחנו לא רוצים להתעורר לתגובה אחרי שכבר יהיה מאוחר מדי ואחרי שנמצא את ישראל מדשדשת שוב במדיניות דומה לזו של הממשלה הקודמת, חלשה, מתגוננת ודוהרת לעבר הקמת מדינה פלשתינית.
משום כך עלינו לחזור ולהזכיר למנהלי שיחות המו"מ הקואליציוני את העיקרון שאמור להוביל את השיחות הללו: העם בישראל בחר ברוב גדול במדיניות אחרת, בחזרה לערכי יהדות, ציונות, ריבונות ומשילות. כל מפלגות הקואליציה הבאה, מחויבים לפעול ליישום רצון העם. זהו העיקרון הדמוקרטי הפשוט והברור מכולם.
ראש הממשלה המיועד נתניהו הכריז שוב ושוב על רצונו לקדם את מהלכי הריבונות הישראלית ביהודה ושומרון, להוביל את המאבק הנחוש בהשתלטות הערבית על אדמות המדינה ביהודה ושומרון ולבלום בכל דרך את קידומו של רעיון הקמת מדינת אויב בלב ארצנו שעד עתה הוא אכן הצליח לבלום. כמוכן להקים ממשלה שבכוחה להתייצב גם מול ארה"ב, ידידתנו הגדולה, ולומר לדרישות הממשל שם 'לא' כאשר מדובר בפגיעה בריבונותה, עצמאותה וביטחונה של ישראל. ההצהרות הללו הן שהלהיבו את המוני המצביעים, הוציאו אותם לקלפיות בתקווה להחלפת הממשלה היוצאת מהר ככל הניתן. ההבטחות הללו הן שהעניקו לימין את הנצחון הגודל.
זכורות התבטאויותיו של ראש הממשלה המיועד נתניהו בדבר המהלכים שקידם מול הממשל האמריקאי להחלת ריבונות וכי רק חתרנותם של גורמי שמאל שפעלו מול הבית הלבן ומאחורי גבו סיכלו זאת. זכורות הבטחותיו להחיל ריבונות בבקעת הירדן ובכך לקבע את גבולה המזרחי של ישראל מתוך הסכמה לאומית רחבה. זכורות הצהרותיו על אחדות ירושלים שאינה ניתנת לחלוקה בניגוד לעמדותיו המסוכנות של השמאל. בזה בדיוק העם בישראל בחר. משום כל אלה על צוותי המו"מ לזכור את מהות בחירת העם: ימין מלא הוא הגשמת חזון הריבונות וכורח המשילות.
לא יכול להיות שצוות המו"מ מסרב לכלול את יעד הריבונות בקווי היסוד של הממשלה.
הקריאה לריבונות מגלמת בתוכה את מימוש החזון הציוני להיות עם חופשי וריבון בארצו. החלת הריבונות תשים קץ לגמגום המדיני סביב נחלתנו ההיסטורית ותגדע את החלום הערבי להקים מדינה על חורבותיה של ישראל. משמעות החלת הריבונות היא קץ הסכסוך ותיקון הטעות של 67'. מדיניות ההיסוס והבהלה שהובילה את מנהיגי ישראל לחשוש מלהכריע בסוגיית עתיד יהודה ושומרון כחלק בלתי נפרד ממדינת ישראל היא שהקרינה חולשה ריבונית על הארץ כולה, היא שהפכה לרוח במפרשי ספינת הטרור הערבי החותרת בכל הכוח להקמת מדינה פלשתינית. זה בדיוק החזון שלמענו הצביע רוב מכריע של העם היהודי. זה החזון שבכוחה של הממשלה הנכנסת לחולל. קידום הריבונות אינה כניעה לדרישותיה של מפלגה קטנה, אלא יישום דרכו ושאיפותיו של עם גדול.