תנועת הריבונות מצטרפת להתארגנות האזרחית לחיזוק ידי הממשלה בתיקון מערכת המשפט. בפניכם מכתב לנוער הריבונות ובו ההסבר לעמדתה זו של התנועה:
נוער יקר ואהוב
שלום
הארץ גועשת סביב החקיקה לתיקון מערכת המשפט והמחלוקות אודותיה. בשורות הבאות נבקש לחלוק אתכם את עמדתה של תנועת הריבונות בסוגיה חשובה זו.
בשורה העליונה ובשורה התחתונה של הדברים נבהיר: תנועתנו תומכת במהלכי החקיקה ורואה בהם הכרחיים לעתידה ואופייה של ישראל כריבון היהודי על ארץ ישראל, ובשורות הבאות נפרט את שני המרכיבים העיקריים שמובילים אותנו לקביעה זו.
האפיק הראשון שמוביל למסקנה זו הוא האפיק המעשי. הניסיון שצברנו בעשרות השנים האחרונות ביחס שבין החברה הישראלית לבית המשפט העליון מוביל למסקנה לפיה על מנת להוביל לחקיקה שתחזק ותעצים את הקשר של עם ישראל לארץ ישראל יש להשיב את הכוח הדמוקרטי שנלקח מהציבור בישראל לידי בעליו.
מאז המהפכה המשפטית, אותה הוביל הפרופ' אהרון ברק, ננגס שוב ושוב כוחם של אזרחי ישראל, וככל שחלפו השנים נלקחה מהם היכולת לקבוע את דרכה של מדינת ישראל כפי שהיו רוצים, כמדינה יהודית ודמוקרטית. שופטי בית המשפט נטלו לעצמם סמכויות שהחוק לא נתן להם, ואף הגדירו שמי שיקבל את הסמכויות הללו, כלומר דור ההמשך של שופטי העליון, יהיה בצלמם ובדמותם.
כך אירע שעל אף שהתחזקה והלכה העובדה שהעם בישראל פנה ימינה, התחבר לארץ ישראל, נקשר למסורת וליהדות, הדבר לא בא לידי ביטוי במקום בו התקבלו הכרעות גורליות לעתיד העם, בבית המשפט העליון. העם בחר שוב ושוב בקלפיות את נבחריו, המחנה הלאומי גדל בכנסת, אך הדברים לא באו לידי ביטוי אמיתי משום שההכרעות הערכיות של מדינת ישראל עברו מהזירה הפרלמנטרית לזירה המשפטית. כך בסוגיות ביטחוניות הנוגעות להתמודדותנו מול הטרור, במניעת הרס בתי מחבלים, בשלילת הזכות לגירושם וגירוש בני משפחותיהם, במניעת שימוש ב'נהל שכן', בחיוב המדינה לשלם קצבאות לילדי מחבלים ועוד. כך גם בסוגיות של התיישבות והקשר בין עם ישראל לארצו, בקבלת טענות ערבים לבעלות על קרקעות גם ללא ראיה של ממש ודרישה להרס שכונות ומבנים ברחבי יהודה ושומרון, בביטול חוקים להתמודדות עם מסתננים וקידום אג'נדת 'מדינת כל אזרחיה', וכך גם בחיבור בין העם למקורותיו ולמורשתו העתיקה.
על מנת לשוב ליסודות הבסיסיים של עם ישראל כעם יהודי השב לארצו, יש להחזיר את המושכות לידי העם עצמו על ידי נבחריו בכנסת ובממשלה, מבלי ששופטים עליונים ויועצים משפטיים יסכלו מהלכים ויתקעו מקלות בגלגלי התקדמותו של עם ישראל בהגשמת חזון הציונות.
הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר עולה סוגיית הריבונות והדרך ליישומה בחקיקה. המציאות מלמדת, וגם נבחרי המחנה האמוני והלאומי מעידים בפנינו על כך, שכל ניסיון חקיקה המבקש לבטא את ריבונות עם ישראל על מרחבי ארצו, ובפרט על יהודה ושומרון, יתקל בסיכול ממוקד מכיוונו של בית המשפט העליון שידאג לבטל חקיקה שוב ושוב כל עוד היא אינה תואמת את רוחו ועמדותיו.
הדרך לקידום הריבונות חייבת לעבור בראש ובראשונה דרך תיקון מערכת המשפט, השבת מושכות ההנהגה והאחריות לנבחרי ציבור, ומתוך כך נוכל להתקדם אל המהלכים המעשיים של יישום חזון הריבונות.
האפיק השני שמוביל אותנו לתמיכה בחקירת תיקוני מערכת המשפט הוא האפיק הערכי עקרוני.
בשלושים שנות הכיבוש הזוחל של בית המשפט את הסמכויות שבעבר היו נתונות בידי הכנסת והממשלה, העיקרון שהנחה את הכרעות בית המשפט היה ראייתה של ישראל כמדינה ככל המדינה, מדינת כל אזרחיה. בפסיקותיו הוכיח בית המשפט שאינו רואה את מדינת ישראל כמדינה שבמהותה היא יהודית, ושהדמוקרטיה היא רק התבנית המשילותית בה מתנהלת המדינה על מנת לקבל החלטות מתוך הסכמה רחבה. במקום זאת חזונם של מרבית שופטי העליון היה לראות את ישראל כמדינה דמוקרטית, אומה ככל האומות, עם זווית יהודית מסוימת שאינה באה לידי ביטוי בהכרעות, אלא בפולקלור בלבד.
מנגד, קריאתנו להחלת ריבונות ישראלית על כל מרחבי ארץ ישראל נובעת ממקור הזכות המקראית הקדומה שהעניקה לעם ישראל, ולו לבדו, את הארץ. לימים הפכה ההבטחה המקראית לבסיס ההכרה הבינלאומית בזכותו של עם ישראל בארצו, ובהמשך להקמת מדינת ישראל, ולימים התווסף גם הצידוק הביטחוני המחייב את אחיזתנו בכל מרחבי הארץ, אך הבסיס לתביעתו של עם ישראל על ארצו הוא החיבור לזהותו היהודית של עם ישראל.
הניסיון של בית המשפט העליון לנצל את הכוח שנטל לעצמו ללא סמכות על מנת לנתק את עם ישראל מזהותו היהודית ולחבר אותו לזהות אוניברסאלית, הוא מהלך המתבצע בכוחנות ומנוגד לרצון העם ולמגמות ההיסטוריות המתחוללות בו, שאחת מהן היא התביעה לריבונות על ארץ ישראל.
החקיקה לתיקון מערכת המשפט תאפשר את עיצוב דמותה של מדינת ישראל בהתאם לשאיפתו הלאומית הבריאה של העם, שאיפה ציונית יהודית המתעצמת והולכת.
שני מוטיבים אלה, המעשי והערכי, מביאים את תנועתנו, תנועת הריבונות, לאמירה ברורה התומכת במהלכים אותם מקדמים שר המשפטים, יריב לוין, ויו"ר ועדת החוקה של הכנסת, ח"כ שמחה רוטמן, ומחזקת את ידיהם.
בברכה רבה
יהודית קצובר ונדיה מטר
תנועת הריבונות