מה קרה למפלגה הדמוקרטית בארה"ב?

יחסו העוין של ממשל ביידן, ממשיכו של ממשל אובמה, לישראל ומנגד יחסו של אותו ממשל הסלחני והמקרב לאיראן נטוע עמוק בתפיסה שהולכת ומשתלטת על המפלגה הדמוקרטית. החוקרת קרולין גליק בראיון.

מערכת ריבונות
21-10-2024


 כבר 16 שנים עוקבת החוקרת הפובליציסטית והסופרת קרולין גליק אחרי התמורות שמתחוללות במפלגה הדמוקרטית בארה"ב והמסקנות שלה אמורות להטריד ולהדאיג בעיקר את  ישראל, אבל ממש לא רק אותה.

"המפלגה הדמוקרטית עברה רדיקאליזציה", היא קובעת ומתארת כיצד הפכה המפלגה לפרו איראנית, לא פחות, תוך שהיא זונחת ערכים, ידידים ובני ברית.

"עד תקופת אובמה התפיסה במפלגה הדמוקרטית הייתה קרובה לזוט של הרפובליקנים, מה שאיפשר שיתוף פעולה בין הצדדים. היום כמעט ואין מכנה משותף בין המפלגות בהקשר מדיניות החוץ והפנים בגלל אותה רדיקליזציה", אומרת גליק וכדי שנבין איך זה קרה היא לוקחת אותנו לסיור רקע אמריקאי:

"מאז ומתמיד האמינה ארה"ב שהיא סוג של ארץ מובטחת שנייה. אברהם לינקולן דיבר על זה. הם ראו בתנ"ך מקור עיקרי להשראת האבות המייסדים והמכנה המשותף שלהם עם ישראל ועם העולם החופש מושתת על התורה. זה גרם לכך שהברית האמריקאית עם ישראל, וכך גם עם מדינות נוספות כמו אנגליה, בהקשר המוסלמי של המזרח התיכון, מושתתת על האמונה בבשורת התורה ועל היות עם ישראל העם הנבחר על ידי האל. העובדה הזו היא שהובילה לתמיכה האמריקאית ביהודים עוד לפני קום המדינה, לכך שאין בארה"ב אנטישמיות ממסדית, לתמיכה הממסדית בישראל ולתובנות הבסיסיות של האמריקאים לגבי המזרח התיכון. האמונה בבשורת התורה הביאה לכך שגם אם ישראל הייתה מדינה חלשה וגם אם זה פגע ביחסים שלהם עם הערבים הם תמכו בנו".

לכך נוספה גם האמונה שגם הם עצמם מהווים אור לגויים והאמונה שהם, אמריקה, הם כלי אלוהי שנועד להביא לעולם את בשורת החירות הכוללת זכויות אזרח וכיוצא באלה. אבל אז הגיע אובמה ש"מיד בהתחלה פסל את התפיסה שרואה בארה"ב ובישראל אור לגויים. הוא ניתק את הקשר של מדיניות החוץ האמריקאית לערכים האמריקאים ופסל את הגישה שרואה בארה"ב מדינה מוסרית, ובמקום התפיסה הזו אימץ תפיסה סובייטית לפיה ארה"ב היא מדינה שנולדה בחטא העבדות השחורה והמורשת שלה היא מורשת של דיכוי סבל ושיעבוד גם בבית פנימה וגם כלפי מדינות אחרות".

תפיסה זו רואה בעוצמה האמריקאית כלי לדיכוי האחר, ומשום כך, סבר אובמה, יש להתארגן מחדש באופן שנותן שוויון תוצאות ולא שוויון הזדמנויות. הדבר בא לידי ביטוי בדיכוי בעלי יכולות כלכליות, שכליות, פיזיות ואחרות על מנת להגיע לתוצאות שיקדמו בעלי יכולות פחותות, בעיקר מי שאינם לבנים. היהודים נכללו בקבוצת המדכאים, "ולכן נפתח לראשונה הפתח לדיכוי ואפליה של יהודים משום היותם תת קבוצה סופר-פריבילגית ומוצלחת, מה שמחייב דיכוי ייחודי".

אבל אשמים אנחנו, ועכשיו נתרפס ונתקן

לתפיסה הזו גם השלכות למדיניות החוץ של ארה"ב מאחר והיא טוענת שהמשטרים שנאבקו באמריקה צדקו כשראו באמריקה אומה בלתי מוסרית, וגולת הכותרת לכך היא האיראנים. "המחשבה היא שהבעיות במזרח התיכון נובעות מכך שארה"ב ניסתה לדכא את האיראנים ולמנוע מהם לממש את הזכויות שלהם להיות אנטי מערביים ואנטי אמריקאיים. לכן הדגל של מדיניות החוץ של אובמה היה דגל הפיוס עם איראן ויצירת ציר מעצמות חדש במזרח התיכון על חשבון ישראל והמדיניות הסוניות בראשות מצרים וערב הסעודית. היעד הוא העצמת איראן שנפגעה על ידי האמריקאים".

"הגורם השני שצריך להיטיב איתו, כי הוא נפגע מהמדיניות המדכאה של האמריקאים, הם הפלשתינים. לכן אובמה החליט שהמדיניות שלו צריכה להיות העצמת שני הגורמים הללו על חשבון בעלות הברית של ארה"ב וזה מה שהם עושים מאז".

בתחילה, מציינת גליק, הייתה מדיניותו זו של אובמה שנויה במחלוקת במפלגה הדמוקרטית, אך הפעילות המעשית שלו הצליחה לפגוע באופן כמעט אנוש בכוחם הפוליטי של מי שהיו רוב במפלגה וחשבו בשונה ממנו. כך אירוע שדמויות שהיו פרו ישראליות, פרו יהודיות ופרו אמריקאיות נדחקו לאחור ואת מקומם תפסו גורמים קיצוניים שפגעו פגיעה קשה ביחסים עם ישראל. בהקשר זה היא מזכירה דמויות כמו ננסי פלוסי, שבמקורה מגיעה מבית תומך ישראל ואביה היה תורם לאצ"ל וללח"י, אך כיום מוצאת את עצמה במקום אחר לחלוטין כאשר היא מחרימה את נאומו של ראש ממשלת ישראל.

העצמת כוחם של הקיצוניים ודחיקת רגלם של גורמים פרו ישראליים במפלגה גרמו לדמויות רבות להיסחף בזרם ובכך הפכה המפלגה את פניה יותר ויותר. כך קורה ש"באמצע מלחמת קיום ישראלית, האיש שמכנה את עצמו כמגן של ישראל, צ'אק שומר, מנהיג הרוב הדמוקרטי בסנאט, עולה לדוכן הנואמים וקורא להפלת השלטון בישראל. לא הפלת השלטון באיראן ולא הדחת חיזבאללה מעסיקים אותו אלא השלטון בישראל, וזהו אותו שומר שפעל להעברת השגרירות לירושלים כבר ב-96' והיה מתומכיה המובהקים של ישראל בסנאט וכעת הוא מכשיר מדיניות עוינת לישראל".

אמרי לי מי יועצייך ואומר לך מה תכניותייך

גליק רואה בהצבתה של קמלה האריס כמועמדת לנשיאות השלמתו של תהליך, וכאשר היא בוחרת כמועמד לסגן נשיאה מועמד רדיקאלי, טים וולז, ולא את המועמד היהודי גו'ש שפירו שהיה מביא לה ניצחון קריטי בפנסילבניה התהליך ברור ודרמטי עבור ישראל. אם לא די בכך היא מציינת את שני האישים המובילים סביבה כמלמדים עוד על כוונותיה של האריס, פיליפ גורדון ואילן גולדברג.

"פיליפ גורדון היועץ לביטחון לאומי של האריס ואילן גולדנברג שהיה היועץ של האריס למזרח התיכון ועבר למועצה לביטחון לאומי כמנהל בכיר ובנוסף מונה כאיש הקשר שלה לקהילה היהודית במהלך הקמפיין", אומרת גליק ומציגה מעט מעברם של השניים: "פיליפ גורדון לפי כל התרחישים הוא המועמד המוביל להיות מזכיר המדינה במידה והיא תיבחר. הוא נציג על מלא של הקו הפרו איראני, האנטי ישראלי והפרו פלשתיני של אובמה. הוא יקדם את זה עם מנדט", משוכנעת גליק המציינת כי בניגוד לצפוי ולהיגיון הפוליטי האריס אינה פוזלת לרכז על מנת לגרוף קולות מתנדנדים. בכל מה שנוגע למזרח התיכון היא מעדיפה לפנות עוד ועוד שמאלה, "כדי שכולם ידעו שאם לביידן יש רגש פרו ישראלי, כפי שבא לידי ביטוי בתחילת המלחמה, לא אין את הרגש הזה, שיהיה ברור שאם מדיניות ביידן עוינת לישראל היא תמשיך אותה בלי סיפורי הציונות וגולדה".

"אילן גולדנברג קיצוני יותר מגורדון ברטוריקה וברקורד שלו לגבי כל מה שקשור לישראל", אומרת גליק. "הוא אחד האנשים המרכזיים שמושכים בכוח המשימה שהוקם כדי להטיל סנקציות על ישראלים. התכלית היא לפגוע בממשלת הימין ולהביא להתפרקותה ואילן גולדנברג הוא שמוביל את כוח המשימה הזה. מדובר במי שנולד בישראל וגדל בארה"ב, הוא ביטל את האזרחות הישראלית שהייתה צו כדי לשרת בממשל אובמה. הוא אדם מאוד אנטי ציוני שמגדיר את עצמו כפרו ישראלי אבל מתנגד לימין ולהנהגתו ולכן הוא עושה קרימינליזציה של אנשים כמו איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ' וחותר להפלת נתניהו. האדם הזה צפוי להיות בכיר מאוד בכל מה שנוגע למזרח התיכון".

באמתחתה של קרולין גליק לא מעט הוכחות למדיניות הבעייתית של ארה"ב תחת הממשל הדמוקרטי. אחת מהן היא צבא לבנון ש"בפועל הוא ת"פ החיזבאללה, אבל מי שמאמן אותו ומחמש אותו זה ארה"ב. מדובר בצבא שלא פועל בלי אישור של נסראללה, צבא שמסייע לוגיסטית לכוחות חיזבאללה וששורותיו מלאות בשיעים, ולמרות זאת ארה"ב מממנת אותו, היא זו ששילמה כמה חודשים את המשכורות של הקצינים והחיילים בצבא לבנון במזומן. כלפי חוץ האמריקאים אומרים שצבא לבנון הוא הגוף האחראי והוא מתנגד לחיזבאללה כדי להצדיק את ההתנהלות שלהם, אבל כולם יודעים שהם נתונים בידיים של נסראללה. בפועל, אם נתקוף את חיזבאללה הם ישמו את צבא לבנון כמגן אנושי ואם נפגע בהם ארה"ב תעצור אותנו".

עוד היא מזכירה את ההחלטה האמריקאית לביטול הסנקציות שהוטלו על ערב הסעודית משום שהיא לחמה בחות'ים. מכירת הנשק מארה"ב תתחדש כי הסעודים לא נלחמים בחות'ים למרות שמדובר בטרוריסטים שתוקפים בבאב אל מנדאב, המיצרים החשובים כל כך לכלכלת העולם כולו, שם עוברים כארבעים אחוזים מייצוא הנפט העולמי.
ועם כל זאת, כאשר אנחנו שואלים את קרולין אם על רקע כל זאת היא רואה בארה"ב אויב או ידיד, והיא משיבה: "זה היברידי וזה תלוי בשלטון". משום כך, היא אומרת על ישראל להציב מדיניות עקבית שנוגעת למכלול סוגיות ומישורים הנוגעים ליחסי ישראל ארה"ב, ובעיקר "להתיר את התלות האסטרטגית שלנו בארה"ב".

להיערך אסטרטגית לעצמאות אמתית

"ראינו איך אחרי השבעה באוקטובר לא יכולנו לנהל מלחמה בלי חימושים אמריקאים, ולכן מתחילת המלחמה היינו תלויים בהם. אם לא היינו סוגרים את המפעלים לייצור מקלעים, פגזי טנקים וארטילריה, כדורים לרובי סער, פצצות וחלקי חילוף לטנקים ועוד, אם הכול היה מיוצר בישראל היינו במצב אחר. לא היינו צריכים לחכות לאור ירוק לאישור ולמשלוחי הנשק. גם אם טראמפ ייבחר לא נקבל ספינות מלחמה שיעזרו לנו, אבל טראמפ ייתן לנו גיבוי פוליטי באו"ם מול האירופים, הסינים ואחרים אם נעשה את העבודה בעצמנו. התפיסה שלנו את עצמנו כאסקופה נדרסת של ארה"ב צריכה לחלוף מהעולם. אנחנו צריכים להיות עוצמתיים בין אם הרפובליקנים ובין אם הדמוקרטים בשלטון".

שיקום העצמאות האסטרטגית של ישראל, אומרת גליק, צריך להתחיל בביטול התלות הצבאית ולא להכין תכניות צבאיות המבוססות על חידוש חבילת הסיוע האמריקאית ב-2027, אלא להיפך, להיגמל מהסיוע הזה ולא לחדש אותו. "לא להנציח את התלות שלנו באמריקאים, בוודאי שלא לרכוש את שתי הטייסות מהם. ההחלטות שאנחנו מקבלים היום לגבי רכש עתידי משפיעות על היכולת שלנו לתמרן בזירה הבינלאומית הסבוכה".

"אני לא מכנה את ארה"ב כאויב כי יש שם רוב של שמונים אחוז שתומכים בישראל באופן מוחלט, למרות המהומות בקמפוסים ולמרות הרטוריקה בבית הלבן, אבל הרוב הזה לא מקבל ביטוי במדיניות האמריקאית. המפלגה הדמוקרטית לא רוצה את ישראל כמדינה ריבונית, אלא כמדינה וסאלית ולשם כך הם משתמשים ביד אומן בשמאל הישראלי שמשתף איתם פעולה. לא אשכח איך ב-2023 אסף זמיר חזר מתפקידו כקונסול ובראיון לערוץ 12 הוא הגדיר אותנו כמדינה וסאלית שצריכה להתנהג בהתאם. כך גם גנרלים שמדברים על ברית הגנה עם אמריקה ככורח. הם מקבלים את הקביעה האנטי ציונית הזו ומי שמקבל אותה פוסל את התפיסה של מדינה יהודית ריבונית. צריך לעקור את התפיסה הזו מהשורש. הם הופכים את התלות הזו לערך בעוד האמריקאים רואים בביטול הריבונות הישראלית כלי עיקרי להפלת שלטון ימין".

משום כך שבה קרולין גליק ומתריעה מאיומים כאלה ואחרים מתוככי הממשלה להביא לפירוקה בכלל חוסר הסכמה כזה או אחר. זה יהיה אסון מוחלט, היא אומרת וקובעת: "אתה לא מוותר על שלטון, בוודאי לא בעת הזו".
 

תגובות
תגובות בפייסבוק
אתר זה מנוהל ע”י מתנדבים, כל תרומה תתקבל בברכה
לתמיכה ברעיון הריבונות
ריבונות - כתב עת מדיני
שנה לטבח – סיבה, משמעות, השלכות
מערכת ריבונות
14-10-2024
ב-7 לאוקטובר הוזמנו להשתתף בזום שאורגן ע"י מורט קליין, יו"ר הZOA. להלן קישור לשיחה (באנגלית) ותרגום לעברית של דברינו. משתתפים נוספים היו ח"כ דן אילוז, עו"ד אלן דרשוביץ ודר' סבסטיאן גורקה.
ריבונות - כתב עת מדיני
אכן הגיע הזמן לסדר חדש
יהודית קצובר ונדיה מטר
01-10-2024
סיימנו (כמעט) בדרום, מעמיקים את המערכה בצפון, ולא שוכחים את האיום ממזרח. לאחר קריסת מוצביה בצפון ובדרום צפויה איראן למקד מאמץ בגבול ירדן.
ריבונות - כתב עת מדיני
ריבונות תשים סוף לזיגזוג שרק מסבך את ישראל
מערכת ריבונות
26-09-2024
עו"ד מוריס הירש מציג בפני צוות ההיגוי של תנועת הריבונות שורת ליקויים חמורים במדיניות הישראלית ואת תוצאותיה הרות האסון עבור ישראל.
ריבונות - כתב עת מדיני
סוף סוף אומרים לעולם לא למדינה פלשתינית
מערכת ריבונות
24-09-2024
ח"כ אלקין יזם, ח"כים מהקואליציה והאופוזיציה הצטרפו והאמירה החד משמעית של הכנסת הייתה התנגדות להקמת מדינה פלשתינית. המתנגדים היחידים: הח"כים הערבים. ארוכה הדרך הפרלמנטארית.
ריבונות - כתב עת מדיני
תנועת הריבונות נערכת לשנת פעילות חדשה
מערכת ריבונות
19-09-2024
סיור מיוחד, הרצאות ושיח משותף לקראת שנת הפעילות תשפ"ה. פורום ההיגוי של תנועת הריבונות נערך לקידום בשטח ובכנסת של חזון הריבונות ביהודה ושומרון.
ריבונות - כתב עת מדיני
ריבונות, בלי לפחד כלל
מערכת ריבונות
19-09-2024
ראש מועצת בקעת הירדן דוד אלחיאני מאמין בכל נפשו בחזון הריבונות, אך כאשר הוצעה ריבונות בבקעה במסגרת תכנית טראמפ התייצב על רגליו האחוריות והתנגד. למה? ולמה הוא מתקשה לראות את המנהיגות מבצעת את הצעד ההכרחי, ריבונות בבקעה?
ריבונות - כתב עת מדיני
תמונת ניצחון: החלת ריבונות בבקעת הירדן
מערכת ריבונות
18-09-2024
מאמרו של חבר הכנסת דן אילוז (הליכוד). יו"ר משותף לשדולה להחלת ריבונות בבקעת הירדן. מתוך גיליון 17 של כתב העת 'ריבונות'.
ריבונות - כתב עת מדיני
"העולם יכבד את ישראל כשהיא תכבד את עצמה"
מערכת ריבונות
16-09-2024
שגריר ארה"ב בישראל לשעבר, דיויד פרידמן, מניח על השולחן האזורי תכנית מדינית הכוללת ריבונות ישראלית על שטחי ארץ ישראל כולה ומתוך כך אחריות ריבונית שתוביל ליציבות, רווחה וביטחון לכל עמי האזור. מחוץ לקופסא.
ריבונות - כתב עת מדיני
כשהעולם רוצה הוא מכיר גם בריבונויות מורכבות יותר
מערכת ריבונות
16-09-2024
עשרות מודלים של ריבונויות מיוחדות מוכרות בעולם. מודלים רבים שמאפשרים לחשוב מחדש על כיבוש, אפרטהייד, שתי מדינות ומדינה אחת. הכירו את המחקר של 'הביטחוניסטים'.
ריבונות - כתב עת מדיני
ניצחון וריבונות - גיליון מס' 17 של כתב העת ריבונות יצא לאור
מערכת ריבונות
15-09-2024
במאתיים אלף עותקים, בעברית ובאנגלית, הופץ גיליון 17 של כתב העת 'ריבונות' ובו מאמרים, ראיונות ועדכונים אודות משמעות הריבונות בדור הניצחון.