דרכים מעט שונות אל אותה מטרה

על התעתוע שמאחורי הניסיון להציג את תנועת הפתח' של אבו מאזן כשונה מהותית מתנועת החמאס, ניסיון שתכליתו הצגת הרש"פ כפרטנר עתידי לייצוב האזור, מספר החוקר ואיש המודיעין בעבר, סא"ל במיל' יהונתן דחוח-הלוי.

מערכת ריבונות
18-02-2025

כמעט למן יומה הראשון של המלחמה נשמעים בשמאל הישראלי בואכה מרכז המפה הפוליטית קולות השבים ומציפים את שאלת היום שאחרי. אלה תובעים תשובה מיידית מחברי הממשלה ובהיעדר כזו הם מכתירים את המערכה כולה ככישלון. כשר מופנית אותה שאלה כלפיהם הם שבים להיתלות ברשות הפלשתינית ובעומד בראשה כאלטרנטיבה שלטונית מתונה עבור רצועת עזה.
 
העמדה הזו זוכה לרוח גבית ממדינות אירופה ומהממשל האמריקאי היוצא, ממשל ביידן, אך האם אכן קיים פער אידיאולוגי משמעותי ומהותי בין תנועת הפתח', זו שבראשה עומד אבו מאזן, לבין תנועת החמאס שביצעה את טבח השבעה באוקטובר והמחבלים שהכשירה, אימנה וחימשה ממשיכים להילחם מול חיילי צה"ל עד ימים אלה? את השאלה הזו הפנינו לסא"ל במיל' יהונתן דחוח-הלוי, חוקר בכיר לענייני מזרח תיכון ואסלאם רדיקלי במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון.
 
דחוח-הלוי חקר וחוקר לאורך שנים ארוכות באופן מעמיק את הלכי הרוח ברש"פ. מחקריו ותחקיריו הועלו על שולחנם של מקבלי החלטות רבים בצמרת המדינה והצבא ובהם נכללו התראות קונקרטיות מתרחישים שהתממשו או סוכלו בעקבות אזהרותיו. בהתייחסותו לשאלות שהפנינו אליו הוא מדגיש כי תשובתו אינה מייצגת עמדה פוליטית כזו או אחרת והיא נסמכת אך ורק על ניתוח מקצועי של הנתונים והמציאות בשטח.
 
על הארגונים הפלשתיניים השונים וההבדלים שביניהם הוא מפרט: "בזירה הפלשתינית קיימים ארגונים רבים, והמרכזיים שבהם – תנועת פתח', שמנהיגה יאסר ערפאת ייסד את הארגון לשחרור פלשתין אש”ף, תנועת ההתנגדות האיסלאמית חמאס, הג’יהאד האיסלאמי בפלסטין והחזית העממית לשחרור פלסטין. כל הארגונים הפלשתיניים נאמנים לאותם עקרונות היסוד המגולמים בדרישה למימוש כל הזכויות של העם הפלשתיני ללא יוצא מן הכלל, ובראשם נסיגה ישראלית מלאה משטחים שנתפסו ב-1967 ובכלל זה בירושלים, הקמת מדינה פלשתינית ריבונית שבירתה ירושלים ומימוש מה שהפלשתינים מכנים זכות השיבה (ופיצויים) של הפליטים וצאצאיהם לדורותיהם למקומות מגוריהם המקוריים בשטח מדינת ישראל הריבונית".
 
"המחלוקת בין הארגונים הפלשתיניים מתמקדת בדרכי הפעולה למימוש יעדים אלה. תנועת פתח', שהיא מקור משענתה של הרשות הפלשתינית, שנוצרה בידי אש"ף, סבורה שמדינאות בסיוע כלים משפטיים לצד המשך המאבק האלים היא הדרך האפקטיבית ביותר להביא להקמתה של מדינת פלשתין הריבונית שתהיה שלב חשוב גם למימוש השיבה. בעבר התנגד חמאס לאסטרטגיה המדינית של הפתח', ואולם בעקבות אינתיפאדת אל-אקצה חל שינוי הדרגתי בעמדת חמאס, וכעת הוא נכון להשלים עם מהלכים מדיניים אשר מקדמים את השגת היעדים כל עוד אין הוא נדרש לוותר כהוא זה על עמדותיו".
 
שינוי זה שחל בעמדת חמאס, מסביר דחוח-הלוי, היה הבסיס למסמך המדיני שפרסם מנהיג חמאס ח’אלד משעל ב-2017, ולשורה של הסכמים שנחתמו בין פתח' לחמאס, אך מעולם לא יושמו. "הסיבה לכך נעוצה במאבק הכוחות בין פתח' לחמאס על השליטה בתנועה הלאומית הפלסטינית".
 
"חמאס חתר באמצעות ההסכמים להביא לעריכת בחירות כלליות חדשות מתוך הנחה שיוכל להשתלט על גם על איו"ש, ולהשתלב במוסדות אש"ף כדי להשלים את ההשתלטות על ארגון זה, המוכר בזירה הבינלאומית כנציג הבלעדי היחיד של העם הפלשתיני ומדינת פלשתין".
 
הנסיגה מעזה וצפון השומרון מתקבלת כהוכחה להצלחת הדרך
 
במקביל לזליגה של חמאס לעבר הזירה המדינית מחזיקה הרש"פ בעמדה לפיה המאבק נגד ישראל, ובכלל זה מאבק מזוין, הוא פעולה לגיטימית נגד המדינה הכובשת. " רשימת הטרור שמפרסמת הרשות הפלשתינית כוללת אך ורק אזרחים וארגונים ישראליים. אין שם אדם או ארגון פלשתיני שהוכרזו ישות טרור ", מעיר דחוח-הלוי.
 
"האסטרטגיה של הרש"פ מבוססת על המחשת מחיר הכיבוש, כלומר המאבק נגד הנוכחות הישראלית באיו"ש ובירושלים נועד להכביד על ישראל ולגבות ממנה מחיר כבד שיאלץ אותה בסופו של דבר לסגת ללא תנאי. בראייתה של הרשות, אינתיפאדת אל-אקצה הוכיחה את צדקת הדרך הזו שהובילה את ישראל לנסיגה ללא תנאי מכל רצועת עזה ומאזורים בצפון השומרון. אשר על כן, הרשות הפלשתינית נוהגת במשחק כפול בכל הנוגע לטרור. כלפי חוץ היא מביעה התנגדות לטרור ומחויבות למאבק בו, אך בה בעת תומכת במה שהיא מכנה "המאבק (ההתנגדות) העממית לכיבוש", שביטוייה המעשיים הם הפגנות, הפרות סדר, עימותים אלימים, יידויי אבנים, השלכת בקבוקי תבערה ופיגועי ירי, מטענים וכדומה. בנוסף, מעניקה הרשות הפלשתינית רשת ביטחון כלכלית עבור המעורבים בביצוע פיגועי טרור נגד יהודים ולבני משפחותיהם, באמצעות הקצבה החודשית למשפחות השהידים, לאסירים הביטחוניים ולפצועים. הקצבה החודשית נתפסת בעיני הרשות הפלשתינית כמחויבות עליונה וקדושה".
 
"הכאוס הביטחוני באיו"ש משרת את הרשות הפלשתינית כיוון שהוא מופנה לעבר ישראל ומיישם את העיקרון של המחשת מחיר הכיבוש, בעוד היא יכולה לטעון שאין ידה בדבר", אומר דחוח הלוי ובהתייחס למאבקים של השבועות האחרונים, בעיקר בגזרת ג'נין, בין אנשי פתח' לאנשי חמאס, אומר דחוח-הלוי כי אלה משרתים את הרש"פ המבקשת להצטייר כראויה להנהגה ושלטון ברצועת עזה, ולשם כך היא מגייסת גורמים בינלאומיים שיתייגו אותה ככזו.
 
ולאותם הסבורים שמדינה פלשתינית תהווה מבחינת הרש"פ עילה להכרזה על קץ הסכסוך, מציין דחוח הלוי כי "קיים קונצנזוס פלשתיני על פיו שערי הסכסוך לא ינעלו אלא לאחר השבת כל הזכויות של העם הפלשתיני, ובכלל זה זכות השיבה. על פי גישה זו, הקמת מדינה פלשתינית לא תביא אפוא את קץ הסכסוך. התארגנויות הטרור ביצעו בשנים האחרונות ועודן ומבצעות פיגועי ירי לעבר ישובים ישראליים בגבול הקו הירוק. בצפון השומרון נערכו אימונים של פעילי חמאס במתווה של הסתננות ותקיפה של ישובים ישראליים. על פי תפיסת חמאס, שטחי איו"ש נחשבים לחשובים ביותר אסטרטגית יותר מאשר רצועת עזה, בגלל השליטה באש ובתצפית על מרכז ישראל והיכולת להכריע משטחים אלה את ישראל במהלך צבאי. מתקפת השבעה באוקטובר משמשת מקור השראה לארגונים הפלסטיניים באיו"ש".


הראיון פורסם לראשונה בגיליון 18 של כתב העת ריבונות. לחצו כאן לגיליון

תגובות
תגובות בפייסבוק
אתר זה מנוהל ע”י מתנדבים, כל תרומה תתקבל בברכה
לתמיכה ברעיון הריבונות
ריבונות - כתב עת מדיני
מיליון יהודים – התשובה הציונית לאתגר הדמוגרפי
יהודית קצובר ונדיה מטר
06-11-2026
זיוף בחירות או לא, תוצאות הבחירות מחדדות את החובה להתבונן באתגר הדמוגרפי בעיניים פקוחות ולמצוא לו מענה ראוי, ציוני ואפקטיבי.
ריבונות - כתב עת מדיני
*הרפלקס המותנה של הימין – אחדות
יהודית קצובר ונדיה מטר
05-11-2026
האם בדקתם אם מישהו בכלל רוצה איתכם אחדות? האם הקריאות הנואשות לאחדות אינן מעלות דווקא את מחיר הדרישות של השמאל?
ריבונות - כתב עת מדיני
ההחמצה הגדולה של הימין
יהודית קצובר ונדיה מטר
02-11-2026
ההתיישבות לבדה אינה מבטיחה את עתיד הארץ. בלי הכרעה מדינית גם הישגי ההתיישבות עלולים להיות הפיכים.
ריבונות - כתב עת מדיני
'כל עוד לא נעלה להר לא חזרנו הביתה'
מערכת ריבונות
27-10-2026
כדי לחולל מהפכה ולייהד את הגליל והנגב דרושה תפיסה תכנונית חדשה וכוללת. מתכנן הערים, האדריכל יורם גינזבורג, מספר על הטרגדיה היהודית בארץ ישראל, על האפליה המסוכנת ועל הדרך לצאת מהן.
ריבונות - כתב עת מדיני
הלוחות ושברי הלוחות של רפורמת לוין-רוטמן
מערכת ריבונות
27-10-2026
מכס ראשות ועדת חוקה ומשפט טווה ח"כ שמחה רוטמן בסבלנות וביסודיות את יישומה בפועל של הרפורמה לתיקון מערכת המשפט. על ההצלחות ועל מה שעוד נותר להשלים הוא מספר.
ריבונות - כתב עת מדיני
העצמת חבל התקומה – מענה לטרור וכורח ריבוני
מערכת ריבונות
27-10-2026
עם ההשקעות, התכנון המשותף ורצינות הממשלה הלך ונבנה האמון מול תושבי חבל התקומה וגבול הלבנון. השר אלקין: היעד הוא לא רק שיקום ההרס, אלא צמיחה והכפלת האוכלוסיה. המספרים כבר מדברים בשטח.
ריבונות - כתב עת מדיני
ישראל יוצאת מהמלחמה מחוזקת מאי פעם
מערכת ריבונות
22-10-2026
ההישגים הביטחוניים של המערכה הארוכה שנכפתה על ישראל הם ראשיתה של תנופה מדינית, כלכלית ודמוגרפית. ראש תכנית צ'רצ'יל משקיף במבט אופטימי על עתידה של ישראל.
ריבונות - כתב עת מדיני
מסיפורי התנ"ך ועד משה זר. מורשת מתעוררת
מערכת ריבונות
22-10-2026
מהפכה של ממש מתחוללת באתרי המורשת ביהודה ושומרון. סיפורי התנ"ך מתעוררים לתחייה והמוני תיירים מהארץ ומחו"ל מגיעים לחזות בפלא שמחבר מחדש את העם היהודי לערש הולדתו.
ריבונות - כתב עת מדיני
אחרי הכול, זה או אנחנו או הם...
מערכת ריבונות
22-10-2026
החוקרת ד"ר מור אלטשולר מנתחת במבט מפוכח את המסרים הנוקבים של יום השבעה באוקטובר ואת הסיבות לחזרת השמאל לאותה מתכונת הרסנית ומסוכנת לעתיד מדינת ישראל.
ריבונות - כתב עת מדיני
היכן המנהיג בעל החזון והאומץ להחיל ריבונות?
יהודית קצובר ונדיה מטר
22-10-2026
זכותנו על הארץ הזאת אינה מתחילה בהחלטה של האו״ם ואינה תלויה באישורו של העולם.