החזון, שפעם גם אנשי ימין ראו בו הזוי ומנותק מהמציאות, הופך למציאות מדינית. השר אלקין שזרע זרעי ריבונות בכנסת לפני 16 שנים מאמין שהגיעה השעה לקצור.
הראיון הופיע לראשונה בגיליון 19 של ריבונות
בשנת 2009 הקים זאב אלקין, אז חבר כנסת והיום השר במשרד האוצר, יחד עם פרופ' אריה אלדד, אז גם הוא חבר כנסת, את השדולה למען ארץ ישראל ויחד החלו לטפטף אל הפרלמנט שלנו את רעיון הריבונות. סביבם גם אנשי ימין מובהקים ראו בכך חזון מנותק מהמציאות אל מול רעיונות חלוקת הארץ והקמת מדינה פלשתינית שקודמו במרץ מאז הרבע השני של שנות התשעים.
"כבר אז האמנתי שחייבים להרים את הדגל הזה ולהפוך אותו למציאות", אומר השר אלקין ל'ריבונות'. כעת, הוא משוכנע, נפתח בפני מדינת חלון הזדמנויות מדיני ופוליטי נדיר ש"אסור לפספס אותו", הוא אומר ומפרט:
"בישראל מכהנת כיום ממשלת ימין מובהקת, שכל מרכיביה תומכים בקידום הריבונות. זו מציאות שלא הייתה בעבר. במקביל בארה"ב יש ממשל שרעיון הריבונות לא זר לו ובמידה מסוימת הוא גם ניסה לקדם אותו בקדנציה הקודמת של הנשיא טראמפ", אומר אלקין ומזכיר את ההכרה בריבונות ישראל ברמת הגולן והעברת השגרירות לירושלים כצעדים שכבר נעשו על ידי טראמפ במגמת הריבונות.
בנוסף לאלה מציין השר אלקין את המהלכים האירופיים להכרה חד צדדית במדינה פלשתינית. "דווקא כשהם באים לקלל, אולי הם ייצאו מברכים. המהלכים של המדינות הללו בחודשיים האחרונים מבהירים לנו מדוע חייבים לקדם ריבונות. אסור לנו להמתין שדברים הללו יקרו".
אלקין מחדד ומבהיר כי לשיטתו יש לקדם את החלת הריבונות ללא קשר למהלכי העולם ולצעדיהם של הפלשתינים, "אבל אם כבר אנחנו במצב שבו ממילא אנחנו משלמים מחיר בעקבות הגל האנטי ישראלי והמלחמה, אז לפחות נשלם את המחיר הזה בתמורה להישג משמעותי שיישאר כאן למען הדורות הבאים, וריבונות היא בהחלט יעד ישראלי שכזה".
לא יאיימו פעמיים באותו איום
על המחירים המדיניים שישראל צפויה לשלם מעריך השר כי רוב העולם לא יכיר בהכרזת הריבונות כפי שלא הכיר בריבונות על ירושלים ועל רמת הגולן. "דפוס ההתנהלות הזה מוכר ולא חדש עבורנו. אנחנו יודעים להתמודד עם זה. יכול להיות שהם גם ינסו להעביר החלטת נגד במועצת הביטחון של האו"ם, אבל אם נבצע את המהלכים בתיאום עם האמריקאים נקבל מטריית הגנה במועצת הביטחון. אני משער שאותם שמאיימים עכשיו שיכירו במדינה פלשתינית יאיימו בהכרה כזו גם אז, אבל אי אפשר לאיים באותו איום פעמיים. עם זאת, אני לא משלה את עצמי ולוקח בחשבון שיכולות להיות השלכות נוספות וצעדים נוספים של מדינות אירופיות או של האיחוד האירופי, אבל כך היה גם בהחלת הריבונות ברמת הגולן".
מול מה שבעבר הוגדר כאיום הצונאמי המדיני, מזכיר השר אלקין כי בניגוד לעבר, כיום מתייצב לצידה של ישראל ממשל ידידותי, כזה שבכיריו, ובראשם השגריר מייק האקבי "ידיד אמת של ההתיישבות מזה שנים", מגיעים לבקר ביהודה ושומרון ונושאים נאומים בדבר זכויות העם היהודי באזורים אלה. "נכון יהיה לתאם עם הממשל את המהלכים ולא להפתיע אותו", מעיר אלקין.
שיח זכויות העם היהודי על ארצו, אומר אלקין, לא נשאר רק בגבולות הבית הלבן והממשל האמריקאי. לפני כעשור כיהן אלקין כסגן שר חוץ ללא שר מעליו, מה שגרר בעקבותיו לא מעט מפגשים עם שרי חוץ ודיפלומטים מהעולם. אלה היו יודעים שסגן השר שלפניהם תושב גוש עציון ו"לא פעם הם היו שואלים אותי למה אני גר במקום שהסטטוס שלו מפוקפק ויש בו סיכון ביטחוני. הייתי עונה להם בצורה הכי פשוטה. אמרתי להם שכשאני יוצא לטייל בגבעות שליד הבית שלי אני מוצא שם חרסים שאבות אבותיי השאירו שם לפני אלפיים שנה. זהו ליבה של המדינה היהודית ושורש החזרה שלנו לכאן. בימי בית ראשון ובית שני יהודים גרו בעיקר כאן, בירושלים ובגבעות יהודה, בנימין ושומרון. התשובה הזו הייתה תופסת אותם מכיוון לא צפוי ומשנה גישה לעומת המבט שלהם עלינו ככובשים.
את האתגר הדמוגרפי הכרוך בהחלת ריבונות רואה השר אלקין בפרופורציות אחרות. "יכולים להיות לכך פתרונות שונים. ברור שלא רצוי שנאפשר הצבעה למיליוני פלשתינים ולכן יש דרכים לקידום ריבונות בשלבים. בכל אופן אם רק נעסוק בלהפחיד את עצמנו לא נמצא פתרונות. אם נפנים שהמהלך הזה הכרחי נמצא גם את הפתרונות, שחלקם יגיעו רק בהמשך הדרך".
"בעבר", אומר אלקין, "דגלנו בשיטה של הכול או כלום, כלומר ריבונות מלאה ומיידית על השטח כולו מה שאכן מעלה את שאלת זכות הבחירה. היום מקדמי הרעיון מבינים שנכון לפעמים להתקדם בשלבים, לפרוץ את הדרך קדימה ולא לעשות את הטעות הפלשתינית של 'הכול או כלום'. השינוי התפיסתי הזה בתוך הימין הוא אחד הגורמים שהפכו את שאלת הריבונות משאלה תיאורטית לתכנית מעשית".