מחנה צבאי שדמה על אם הדרך שבין גוש עציון לירושלים הופך ליישוב יציב – צעד משמעותי בהתיישבות, בביטחון ובהגשמת חזון ארוך שנים
בראש חודש שבט, המחנה הצבאי שדמה הפך ליישוב ושמו בישראל – ״יציב״.
המחנה שוכן על אם הדרך בין תקוע להר חומה, מחבר בין מזרח גוש עציון לירושלים, ובעל חשיבות ביטחונית ואסטרטגית רבה. אתמול זכינו להשתתף בטקס חגיגי לציון הקמת היישוב, בסמוך למחנה הצבאי. בע״ה היישוב יגדל מ־11 משפחות כיום ל־400–500 משפחות בתוך עשור.
זהו חלום שהתגשם – חלום שעבדנו עליו שנים רבות בהתמדה ובעקשנות: בחורף ובקיץ, בחמסינים ובכפור, בבוץ ובאבק. והנה, החלום התגשם. ויקם השדה ויהי ליישוב.
האירוע החגיגי, שאורגן על ידי מועצת גוש עציון, צוין בקביעת מזוזה למבנה הציבור ובנטיעת עץ. השתתפו ונשאו דברים: השר בצלאל סמוטריץ, השרה אורית סטרוק, ח״כ זאב אלקין, הרב עמיאל שטרנברג, הרב יוסף צבי רימון, ראש מועצת גוש עציון ירון רוזנטל, זאב חבר (זמביש), וגם אנו התבקשנו לומר מספר מילים.
העלינו על הכתב את דברינו:
טוב להודות לה' וטוב להודות לכל העוסקים בעשיה החשובה של התיישבות וריבונות על ארץ ישראל. ראשית כל לשר בצלאל סמוטריץ ולאורית סטרוק. בעידן כהונתכם מתרחשת מהפכה של ממש בארץ ישראל. היציבות והביטחון שאתם יוצרים בהעלאת עשרות מאחזים, מאות חוות, הכשרת ישובים חדשים, הבניה בשטח E1 שווים לכמה וכמה אוגדות.
הציבור שלנו כבר מפונק, נראה לנו מובן מאליו שהיום עולים לישוב וכבר מחכים קראוונים חדשים מהניילון, תשתיות חשמל, מים, דרך סלולה וצה"ל ששומר. אבל כל זה עלול להתהפך ברגע עם ממשלה אחרת. וחס וחלילה נחזור לאוסלו על מלא מלא. לתשומת לבנו! אסור לנו רק לשמוח, צריך להסתכל קדימה.
ברגע חגיגי זה אנו אומרות לכם כבוד השר סמוטריץ, השרה אורית – המשיכו במלוא הכח, יחד המשיכו בעבודה נחושה ועקבית , יחד עם זמביש שאני מכירה אותו כבר המון המון שנים, כל יום הוא עוסק רק בארץ ישראל, לא ראיתי אותו במשהו אחר עוסק, עם יהודה אליהו הביצועיסט, ירון, שמנצל את ההזדמנות ודחף את הנושא הזה של הקמת ישוב.
שדמה זו נקודה קטנה אך אסטרטגית מאד בכל המהפכה הברוכה הזאת. אבל הקומה הבאה צריכה להיות ריבונות כדי לעצב באמת את כל ההתיישבות ביהודה ושומרון.
השם החדש "יציב" מתאים ומתבקש – ברוך מציב גבול אלמנה. במשך שנות הגלות, כאשר הישוב היהודי בארץ היה דל, לא נהגו לברך ברכה זאת מכיוון שהישוב בארץ לא היה יציב. בעת עליית חובבי ציון ובעת היציאה מחומות ירושלים, החלו לברך ברכה זו על בניית ישובים חדשים בארץ ישראל. ואנו מתפללות שגם היום, למרות שעדין אין ריבונות מלאה על יהודה ושומרון, הישוב יציב יהיה יציב ומעין שבועה שלא ננוח ולא נשקוט עד לריבונות מלאה על כל ארץ ישראל.
ולכם חברי הגרעין המתיישב, יישר כח ענק. בטוחות שישגשגו כאן חיי תורה, תורה חיה, תורת ארץ ישראל, חיים של חסד, חיים של ערכים, עם צהלות ילדים ושמחת יצירה.
יהודה, שומרון ועזה לעד ישארו בידי עם ישראל – קול רחל אמנו מבית לחם יגבר ויתגבר "שוב לא נלך רחל, ואת שוב לא תלכי מיני שדמות בית לחם".
אבל חזון לא קם מעצמו, מאחורי כל רעיון גדול עומדים אנשים, שעמלו, נאבקו, האמינו ולא ויתרו. וזה הזמן להגיד לכם תודה:
תודה לכל אלה שעמלו במשך שנים כדי שרגע זה יגיע:
תודה לעיתונאי חגי הוברמן שקרא לנו ואמר לנו שיש פה בעיה, תיכנסו לעניינים, ב-2007-8,
לשדולה בכנסת למען שדמה יהודית, לסגן שר הביטחון לשעבר אלי בן דהן, לחבר הכנסת לשעבר אריה אלדד, לשרה אורית סטרוק שעדין לא היתה שרה, לשר שר זאב אלקין, לח"כ הרב מאיר פורוש, ח"כ לשעבר עתניאל שנלר, לחברת הכנסת לשעבר שולי מועלם, לח"כ דוד רותם ז"ל.
תודה לראשי המועצות שאול גולדשטיין, דוידי פרל, משה סוויל וירון רוזנטל שדחף להפיכת המחנה הצבאי לישוב המקשר את מזרח הגוש לירושלים.
תודה לחברי הועד למען שדמה יהודית- אינה ויניארסקי ז"ל, איגור ביאלסקי ז"ל, יבדלו לחיים ארוכים הרב ירון דוראני, אורלי גלאובר, אלישבע גינזבורג, הרבנית רותי וולפיש, משפחת כראזי, גדליה פרידמן, צורי בוטוש, דתיה יצחקי, אלי רודן ורנה מרגוליס.
למח"טי עציון – ערן מקוב, יניב אלאלוף, רומן גופמן , גל ריץ ושרון אסמן ז"ל
לפעילים הרבים – אני מקווה שלא נשכח אף אחד למרות שיש עוד הרבה:
למורתנו וחברתנו גאולה כהן ז"ל, לרב גדעון פרל ז"ל, יבדלו לחיים ארוכים הרב איתמר כהן ותלמידי מכינת נוקדים, כל משפחת ביאלסקי, אריה קליין, שלמה פיוטרוקובסקי, אברהם אזולאי, טובה בן דהן, שמואל מושניק, יהודית טיאר, חנניה נחליאל, תמנה כץ, אלי רודן, נינה ספיר, האחים חלמיש, וולי וולפסטל, שמואל דורלכבר, ג'מה בלך, רכי אייזנר, יוהן ואלישבע רודיוס, קלייר דרמון, מיכל שופט, אריה רוטנברג, אלי אסטרייכר, שמעון כהן, קרן סטאל ורבים נוספים.
תודה לכל המרצים והאמנים שהגיעו להרצאות ולתערוכות השבועיות במרכז התרבות שדמה, שהיה פה בפנים והחייל היום אומר :"גברת זה פה מחנה צבאי- מה את רוצה להכנס?"-
קרולין גליק, משה ארנס, אדם זרטל, קרני אלדד, פיליפ קרסנטי, אורי מילשטיין, אליקים העצני, הרב חנן פורת, הרב יעקב מדן, הרב שלמה קמחי, אודליה ומוסא ברלין, וירון רוזנטל- שגם ההרצאה שלך אנו זוכרות
תודה לאנשי קריית ארבע–חברון, לאנשי גוש עציון – מערב ומזרח, לאנשי הר חומה, ולפעילי נשים בירוק.
תודה לכל התורמים שאפשרו את המאבק, ותודה מיוחדת למשפחת מוסקוביץ –שבזכותם שופצו המבנים, ולמשפחת אלן ג’ייקובס. שגם הם היו חלק ניכר.
תודה למאיר בליסקו שתרם לנו ספר תורה שמאז כבר עבר לשמורת עוז וגאו"ן.
תודה לערוץ 7 שליווה את המאבק למען שדמה יהודית במשך כל השנים.
נסיים בציטוט ממגילת היסוד לבית הכנסת המרכזי בשדמה, שהטמנו כאן באדמה, אתם זוכרים, בשנת תשס״ח – 2008, ונתחברה על ידי הרב ירון דוראני:
“יהודה ושומרון לעד יישארו בידי עם ישראל לדורי דורות. ועם ישראל ימשיך להתרחב בארץ ישראל. קול בכייה של רחל אמנו יגבר על כל קולות הטרף והביזה של אויבי ישראל,
ובמהרה יתקיים הפסוק: ‘כה אמר ה’ מנעי קולך מבכי ועינייך מדמעה, כי יש שכר לפעולתך נאום ה’, ושבו מארץ אויב, ויש תקווה לאחריתך,ושבו בנים לגבולם’".
ותודה להקב"ה על שכולנו זכינו.