להמשיך ולשאת את שיח הריבונות, בעיקר כעת

תנועת הריבונות

מנהלת 'ישראל שלי': שיח הריבונות תופס תאוצה על חשבון שיח הנסיגות וחלוקת הארץ, אך יש לנצל חלון הזדמנויות מדיני לקידום ויישום החזון.

מערכת ריבונות
04-08-2019

הפובליציסטית שרה העצני-כהן, מנהלת תנועת 'ישראל שלי' המובילה מאבק ארצישראלי ברשתות החברתיות, השתתפה בסמינריון נוער הריבונות שהתקיים בשמורת 'עוז וגאון' שבגוש עציון ובהרצאתה פרשה את התפנית שהתחוללה בשנים האחרונות בסוגיה המדינית, אך גם התריעה מגמגום ישראלי באשר לחלופה המדינית לרעיון שתי המדינות.
 
העצני-כהן סיפרה בקצרה לעשרות הנערים והנערות, חברי תנועת נוער הריבונות, על תכליתו של הארגון שלה ששם לו למטרה לקדם את השיח המדיני החלופי ותיארה את התמורות מאז ימי אוסלו כאשר "מדינה פלשתינית הייתה מעבר לאופק והיא נמנעה בגופנו ובדמנו, בהפגנות שקיימנו בבודדים או בהמונים" ועד היום, כאשר השיח הבוחן את החלופות לשתי המדינות מגיע גם לשמאל הישראלי.
 
"בגופנו מנענו מדינה פלשתינית. כיום אנחנו במצב שבו המטוטלת עוברת מקרב בלימה הרואי בגופנו ובדמנו, לתקופה של יוזמה", קבעה העצני-כהן ותיארה את המניע שהוביל אותה למסע בין אישי ימין מהם ביקשה להתוות תכנית מדינית מוסדרת ומבוססת.
 
לדבריה ברור לכל כי "פתרונות מושלמים לא יהיו פה", אך "יש צמא ציבורי וצמא בינלאומי לשמוע איך נראה סדר היום של שלטון הימין". העצני-כהן ציינה כי את מהלך תודעת הריבונות החלו יהודית קצובר ונדיה מטר לפני מספר שנים "והסתכלו עליהן כהזויות. היום זה הציר שסביבו מדברים. גם בשמאל מדברים על חלופות לחלוקת הארץ. אם בעבר השיח היה עד כמה אנחנו נסוגים, עם גושי התיישבות או בלי וכו', הרי שהיום השיח הוא כמה אנחנו מספחים. הסיפור של השיח היום הוא כמה ריבונות מחילים".
 
בדבריה מציינת העצני-כהן כי לא רק נפתלי בנט העלה את שיח הריבונות החלקית עם 'תכנית ההרגעה' שלו, אלא גם יועז הנדל, איש 'כחול לבן' מציג תכנית שגם תכליתה ריבונות חלקית. עוד היא מזכירה את החלטתה של השרה מירי רגב להעלות הצעת חוק להחלת ריבונות על בקעת הירדן כעדות להבנתה שלה שזהו המיינסטרים הישראלי, זהו השיח הפופולארי בישראל. כך גם שולי מועלם, חברת הכנסת לשעבר, מעלה את הצעת החלת החוק הישראלי בגוש עציון, וזו גם הסיבה שכאשר ראש הממשלה נתניהו מבקש ללקט מצביעים הוא מצהיר בראיונות על כוונתו להחיל ריבונות על יישובי יהודה ושומרון.
 
"מרכז הליכוד מקבל החלטה להחלת החוק הישראלי על הישובים וזה מביא את השיח למקום אחר לגמרי", היא מוסיפה ומזכירה את הצהרתו של "ג'ייסון גרינבלט ב'ניו-יורק טיימס' שיש לישראל זכות להחיל ריבונות בחלקים מיהודה ושומרון וכך גם דיויד פרידמן. המציאות השתנתה".
 
עם זאת מדגישה העצני-כהן כי בניגוד לטענות אישי שמאל כדוגמת העיתונאי שלום ירושלמי הימין לא ניצח, שכן בעוד הוא מקיים שיח מדיני הרי שבפועל הארץ נכבשת ונגזלת על ידי הרש"פ באופן מתוכנן ומוסדר.
 
בדבריה הזכירה העצני-כהן כי המהלכים הגדולים ביותר לא נבעו מלחץ בינלאומי על ישראל, אלא מיוזמה ישראלית. כך היה ביציאה להסכמי אוסלו, כך בהחלטה לתת לרש"פ רובים וכך גם בהתנתקות מרצועת עזה. "הגיע הזמן שגם היוזמה ההפוכה תצא מכאן", אמרה אך מיד ציינה כי "בשיח הבינלאומי אנחנו מגמגמים".
 
לדבריה הפוליטיקאים והמדינאים הישראלים אינם מציגים את עמדת הריבונות גם בפורומים פרו-ישראליים כדוגמת איפא"ק, "אנחנו נעדרים מהזירה הבינלאומית וגם הפוליטיקאים שלנו לא משמיעים את הזמירות האלה".
 
משיחותיה עם גורמים אירופיים סיפרה העצני-כהן על טענה אירופית לפיה התמיכה בחלוקת הארץ והקמת מדינה פלשתינית נובעת מדאגה לאינטרסים של ישראל. היא מצידה הבהירה נחרצות באותה שיחה שלא האירופים היושבים בפריז או בלונדון יודעים ומסוגלים להבין את צרכיו של העם בישראל ואת האינטרסים שלו, "לנו ברור מה טוב לנו ולנו יש אינטרס רב יותר שיהיה לערבי השכן שלנו טוב יותר. הגישה הזו נובעת מתפיסתה הקולוניאליסטית של אירופה, הם רואים בנו ילידים שהם אלה שצריכים להגיד לנו מה טוב לנו".
 
"שיח הריבונות הוא שיח מלא אתגרים אבל צריך להשמיע את השיח הזה, להכיר את החסרונות והאתגרים, אבל להבין את הצורך להשפיע כי אין לנו זמן", חתמה העצני-כהן.
 
עוד השתתפו ביומו הראשון של הסמינריון: העיתונאי שלום ירושלמי, פרופ' אריה אלדד, ראש מועצת גוש עציון שלמה נאמן, שי חמו רכז יהודה ושומרון ב'רגבים', העיתונאי יאיר שרקי והרב דוד נתיב.

תגובות
תגובות בפייסבוק
אתר זה מנוהל ע”י מתנדבים, כל תרומה תתקבל בברכה
לתמיכה ברעיון הריבונות
ריבונות - כתב עת מדיני
'כל עוד לא נעלה להר לא חזרנו הביתה'
מערכת ריבונות
27-10-2026
כדי לחולל מהפכה ולייהד את הגליל והנגב דרושה תפיסה תכנונית חדשה וכוללת. מתכנן הערים, האדריכל יורם גינזבורג, מספר על הטרגדיה היהודית בארץ ישראל, על האפליה המסוכנת ועל הדרך לצאת מהן.
ריבונות - כתב עת מדיני
הלוחות ושברי הלוחות של רפורמת לוין-רוטמן
מערכת ריבונות
27-10-2026
מכס ראשות ועדת חוקה ומשפט טווה ח"כ שמחה רוטמן בסבלנות וביסודיות את יישומה בפועל של הרפורמה לתיקון מערכת המשפט. על ההצלחות ועל מה שעוד נותר להשלים הוא מספר.
ריבונות - כתב עת מדיני
העצמת חבל התקומה – מענה לטרור וכורח ריבוני
מערכת ריבונות
27-10-2026
עם ההשקעות, התכנון המשותף ורצינות הממשלה הלך ונבנה האמון מול תושבי חבל התקומה וגבול הלבנון. השר אלקין: היעד הוא לא רק שיקום ההרס, אלא צמיחה והכפלת האוכלוסיה. המספרים כבר מדברים בשטח.
ריבונות - כתב עת מדיני
ישראל יוצאת מהמלחמה מחוזקת מאי פעם
מערכת ריבונות
22-10-2026
ההישגים הביטחוניים של המערכה הארוכה שנכפתה על ישראל הם ראשיתה של תנופה מדינית, כלכלית ודמוגרפית. ראש תכנית צ'רצ'יל משקיף במבט אופטימי על עתידה של ישראל.
ריבונות - כתב עת מדיני
מסיפורי התנ"ך ועד משה זר. מורשת מתעוררת
מערכת ריבונות
22-10-2026
מהפכה של ממש מתחוללת באתרי המורשת ביהודה ושומרון. סיפורי התנ"ך מתעוררים לתחייה והמוני תיירים מהארץ ומחו"ל מגיעים לחזות בפלא שמחבר מחדש את העם היהודי לערש הולדתו.
ריבונות - כתב עת מדיני
אחרי הכול, זה או אנחנו או הם...
מערכת ריבונות
22-10-2026
החוקרת ד"ר מור אלטשולר מנתחת במבט מפוכח את המסרים הנוקבים של יום השבעה באוקטובר ואת הסיבות לחזרת השמאל לאותה מתכונת הרסנית ומסוכנת לעתיד מדינת ישראל.
ריבונות - כתב עת מדיני
היכן המנהיג בעל החזון והאומץ להחיל ריבונות?
יהודית קצובר ונדיה מטר
22-10-2026
זכותנו על הארץ הזאת אינה מתחילה בהחלטה של האו״ם ואינה תלויה באישורו של העולם.
ריבונות - כתב עת מדיני
אין אלטרנטיבה. זה או ריבונות או סכנה קיומית
מערכת ריבונות
22-10-2026
כשמפלגות לאומיות נרתעות מלהציג חזון ריבונות ואת הדרך להגיע אליו, המשמעות היא קיבעון תודעתי, לחצים בינלאומיים ונסיגות שאחריתן מדינה פלשתינית. עו"ד נורדמן בראיון
ריבונות - כתב עת מדיני
תפיסת הביטחון והמדיניות של ישראל במקום אחר לחלוטין
מערכת ריבונות
22-10-2026
כורח המלחמה אילץ את ההנהגה הצבאית והמדינית לתקן שורה ארוכה של תפיסות שסינדלו אותה מול קשת האש שטוו סביבה האיראנית. פרופ' גבי סיבוני שהתריע והזהיר, מסכם את קץ הקונספציה.
ריבונות - כתב עת מדיני
כך נראית מהפכה ציונית שקטה
מערכת ריבונות
22-10-2026
בזה אחר זה פתח שר האוצר את צווארי הבקבוק שבלמו במשך עשרות שנים את ההתיישבות ביהודה ושומרון. ראש מועצת בקעת הירדן משתאה לנוכח המהפכה ומספר איך כל זה קרה.