שוב מוכיחים נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כי ניתוחי המומחים שבהם הבהיל השמאל את אזרחי ישראל מתנפצים אל קרקע המציאות.
בהתבסס על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לקראת ראש השנה מפרסמת מועצת יש"ע מאמר המחזק את הטענה הנמשכת מזה עשרות שנים ולפיה התחזיות הדמוגרפיות הקודרות של מומחים מטעם השמאל מתבדות בזו אחר זו.
במאמר מוזכרת תחזית שפורסמה בשנת 87' ולפיה בשנת 2000 לא תהיה ישראל מדינה יהודית בשל המשבר הדמוגרפי, תחזית שהתבססה על ניתוחו של הפרופ' ארנון סופר, אך תחזית זו, כרבות אחרות, התנפצה אל קרקע המציאות.
בפניכם קטעים מהמאמר כפי שפורסם בעלון 'יש"ע שלנו':
במהלך השנים שמענו רבות על ה"שד הדמוגרפי", אותו איום שטוען כי מספר הלידות הגבוה של הנשים הערביות בישראל – בניגוד למספר הלידות הנמוך של האישה היהודייה - יגרום ברבות השנים מהפך דמוגרפי באוכלוסייה בישראל. לפיהם, במסגרת התהליך הזה, או יותר נכון בסופו הכמעט-אפוקליפטי, יעלה מספר התושבים הערבים בין הירדן לים על מספר התושבים הישראלים במדינתנו הקטנה וימחקו את זהותה היהודית של מדינת ישראל.
מסמך החדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה המתאר את שיעורי הפיריון בישראל לפי גיל ודת בשנת 2018, אנו רואים שאין שד ואין איום דמוגרפי. בניגוד לאותן תחזיות קודרות, אנו אומרים כבר זמן רב כי הסתכלות קצרה במספרים תראה את ההיפך. נכון, בשנים עברו המספרים אכן היו מפחידים – בשנת 1969 היה שיעור הפריון המוסלמי גבוה כמעט ב-6 לידות מהפריון היהודי. הסתכלות בנקודת הזמן הזאת, כמו גם בנקודות נוספות בהיסטוריה, אכן ממחישות את הפחד מהשד הדמוגרפי. אך לו רק נעצור לרגע, ונסתכל במבט-על בטבלאות הנתונים נראה שהפחד מהפיריון הערבי הוא רק בגדר אשליה.
הנתונים לא טועים: בעוד שמספר הלידות לאישה מוסלמית בישראל יורד באופן מתמיד – החל מ-4.7 לידות בשנת 1985 ל-3.2 לידות בשנת 2018, מספר הלידות לאישה יהודייה בישראל רק עולים ועולים – מ-2.79 לידות בשנת 1985 ל-3.17 בשנה החולפת.
בנוסף, לפי טבלה אחרת של הלמ"ס, המחלקת את הנשים לפי קבוצות אוכלוסייה ולא לפי דת, שיעור הפריון של נשים ערביות בישראל בשנת 2018 הוא 3.04 בלבד, אל מול 3.05 לנשים יהודיות. דהיינו, לא רק שיש עלייה בשיעור הפריון היהודי, אלא שלפי קבוצת אוכלוסייה ישנה גם עקיפה במספר הלידות של האישה היהודייה עוד משנת 2015.
הסיבה העיקרית לכך ששיעורי הפיריון במגזר הערבי והמוסלמי יורדים באופן כה דרסטי היא תהליך תרבותי הנקרא "התמערבות". משמעות תהליך זה היא אימוץ באופן מלא או חלקי של תרבות המערב בתחומים שונים באוכלוסייה. כחלק מהיטמעותה של האוכלוסייה הערבית בישראל, היא אימצה לעצמה גם תרבות שונה שמתבטאת בירידה בשיעור הפיריון, כמו בעולם המערבי.
לפי יורם אטינגר, שגריר בדימוס וחבר בצוות מחקר לנושא הדמוגרפיה "התמערבות שיעור הפריון של ערביי ישראל (כמו ערביי יו"ש) מהווה פועל יוצא של האצת תהליך העיור ושידרוג מעמד האישה, המגבירה השתלבות במערכת החינוך, מעמיקה נוכחות בשוק העבודה, דוחה את תהליך הנישואין והפריון מגיל 15 לגילאי 23-25, מסיימת את תהליך הפריון בגיל 45 במקום 55...".
לא מדובר כמובן רק בישראל. לפי ספר השנה של ה-CIA שיעור הפריון בירדן הוא 3.14 לידות לאישה, ערביי יו"ש – 3.2, סעודיה – 2.04, כווית – 2.35, מצרים – 3.41, איראן – 1.96, וכו'. למעשה, שיעור הפריון היהודי בישראל גבוה מכל מדינה ערבית חוץ מתימן, עיראק, מצרים וסודן.
גם כשבוחנים רק את האוכלוסייה הישראלית ביהודה, שומרון ובקעת הירדן, אנו רואים מגמה חיובית. נתוני הפריון הממוצע לאישה ישראלית תושבי יהודה ושומרון עומדים על 4.9 לידות לאישה, ואילו הערביות באזור (לפי נתוני ה-CIA) עומדות על 3.2 לידות לאישה – 1.7 לידות יותר. כפי שפרסמנו, כבר בבחירות האחרונות עמד שיעור בעלי זכות ההצבעה בכל הארץ על 70.5% מהאוכלוסייה. ביהודה ושומרון, לעומת זאת, הוא ניצב על 52.8% בלבד – כלומר, מספר הילדים מתחת לגיל 18 בקרב תושבי יהודה ושומרון היהודים גבוה בצורה משמעותית – 47.2% מכלל התושבים באזור, מול 29.5% צעירים מתוך כלל תושבי מדינת ישראל.
דווקא הרעיון המסוכן של השמאל הישראלי שמדבר על הקמתה של מדינה פלסטינית ביהודה ושומרון, חס וחלילה, הוא זה שעלול לגרום לבעיה דמוגרפית, עם התקבצותן של מאות אלפי נפשות נוספות מכל המדינות הערביות מסביבנו, אשר ישנו את המאזן הדמוגרפי. התוספת הדמוגרפית המסוכנת הזו, עשויה ליצור מצב של פיצוץ אוכלוסין ביהודה, שומרון ובקעת הירדן, וזליגת אוכלוסין אל מעבר לקו הירוק תוך ערעור הרוב היהודי גם בגבולות 1948. דהיינו, נסיגה משטחי יהודה ושומרון, לטובת שימור הרוב היהודי – לא תסייע כלל וכלל אלא תחריף את הבעיה ותסכן את המאזן הדמוגרפי באזור יחד עם עוד סכנות קיומיות נוספות.
אז מסתבר שה"שד הדמוגרפי" לא כל כך נורא. הוא אפילו עובד לטובתנו.