עשרות מודלים של ריבונויות מיוחדות מוכרות בעולם. מודלים רבים שמאפשרים לחשוב מחדש על כיבוש, אפרטהייד, שתי מדינות ומדינה אחת. הכירו את המחקר של 'הביטחוניסטים'.
אתגר החלת הריבונות על יהודה ושומרון מחייב מטבעו התמודדות מפוכחת עם מספר אתגרים, רבים מהם כרוכים במעמדם של ערביי האזורים הללו ביום שאחרי החלת הריבונות. האם אכן באותו רגע תהפוך ישראל למדינת אפרטהייד המפלה חלק מהאזרחים הנתונים למרותה? כיצד יתייחס העולם למציאות הריבונית החדשה הזו? נראה שרבים ממובילי מחנה הימין חוששים לעסוק בתפוח האדמה הלוהט הזה מחשש שמא ייכוו, אך יש מי שנטל על עצמו את המשימה לבחון ולבדוק הכצעקתה.
החוקר אור יששכר, סמנכ"ל מחקר ותוכן בתנועת הביטחוניסטים, הוביל יחד עם החוקר עו"ד אלי קירשנבאום מחקר מקיף שביקש לבדוק האם אכן המציאות המדינית היא שחור ולבן, שתי מדינות או אפרטהייד וכיבוש, וכבר בשלב זה נגלה את השורה התחתונה של מחקרו, העולם מלא בעשרות, וליתר דיוק ב-66 תקדימים שמייצגים מספר רב של צורות שונות של ריבונות שזוכות ללגיטימציה בינלאומית. ברור שלא כולם יכולים להוות מודל מתאים לישראל, אבל עצם קיומם גם פותח אפיקי מחשבה וגם מבהיר שאגדת הפתרון המדיני היחיד בדמות חלוקתה של הארץ לשתי מדינות והענקת מדינה ריבונית מלאה לכל מיעוט רחוקה מהמציאות.
"מבחינתנו העולם הביטחוני מאוד קשיח, אבל העולם המדיני מאוד רחב", הוא אומר כשהוא משחזר את הסיבות שהובילו למחקר: "כשאני שומע המלצות מדיניות שנועדו לכופף את ידה של ישראל, המלצות בנוסח הקביעה שאין פתרון חוץ משתי המדינות, כאדם סקרן אני כבר מתחיל להטיל ספק. כשלוחצים את ישראל לפשרות טריטוריאליות ולאומיות המנוגדות לעקרונות הציונות ועקרונות הביטחון המקצועי, זה מדליק אצלי נורות אדומות".
"גם כחובב היסטוריה וגיאופוליטיקה וגם כחוקר במחלקת המחקר שלנו, אני רואה כאתגר להניח על השולחן פתרונות. לא רק לומר מה לא ולמה לא מדינה פלשתינית, שעל כך הוצאנו מחקר מקיף שחולק לכל השגרירויות בארץ, אלא גם להגיד מה כן", אומר יששכר ומספר על שיחה שהייתה לו עם תא"ל במיל' אמיר אביבי, מנכ"ל התנועה, שסיפר לו על קיומם ברחבי העולם של לא פחות מ-66 מודלים שונים של מציאות ריבונית המוכרת על ידי מחלקת המדינה האמריקאית לא ככיבוש ולא כשטחים הנתונים במחלוקת, אלא כריבונות מיוחדת, כלומר שהסטטוס של השטחים הללו מוכר ומוסכם בעולם כולו.
יששכר מדגיש כי כדי לבחון את המודלים הללו הוחלט להתמקד דווקא באלה שמקיימות דמוקרטיות מערביות ולא באוטוקרטיות כמו סין, וזאת על מנת להוכיח ש"אותן מדינות מקיימות ביד אחת מודלים מדיניים מאוד מעניינים וביד השנייה לנו הן אומרות שאין פתרון אחר לבד ממדינה בריבונות מלאה לפלשתינים".
מטיפים לנו ולא מביטים במראה
הדוגמאות המרכזיות בהן מתמקד יששכר מתקיימות בארצות הברית הולנד ובריטניה שמתנהלות באופן הזה. מתירות לעצמן מציאות מדינית מיוחדת ולישראל הן מטיפות למדינה פלשתינית כרעיון שאין בלתו.
"האי קורסאו שבשליטת בהולנד, האי מאן שבשליטת בריטניה ופורטו ריקו שבשליטת ארה"ב, הואן וסמואה של ארה"ב הם דוגמאות למציאות שבה השליטה החיצונית על הגירה ביטחון, מדיניות חוץ, נתונים בידי המדינה והאדמיניסטרציה הפנימית של אותם שטחים מנוהלת באופן עצמאי, וזה כולל חינוך, תשתיות, כבישים ועוד".
מוסיף יששכר ומספר: "תחת ממלכת הולנד יש ארבע מדינות. למעשה הולנד היא אחת מארבע מדינות שנתונות תחת ממלכת הולנד. כל ארבע המדינות הללו לא יכולות לייצג את עצמן בעולם ביחסי חוץ שנחשבים לענייני הממלכה. רק נציג של מלך הולנד יכול לייצג את ממלכת הולנד במדיניות חוץ. כך גם בענייני הגירה, בקשת סיוע בינלאומי, ביטחון וכו'".
אזרחי המדינות ההולנדיות הללו מחזיקים בדרכון של המדינה הרלוונטית ושל ממלכת הולנד. מעמדה של מדינת הולנד שבבירתה יושב המלך שונה מזה של שלוש המדינות האחרות. בתקופת הקורונה אותן מדינות נקלעו למשבר כלכלי מאחר וענף התיירות, המוביל את כלכלתן, נגדע באחת. כאשר ביקשו סיוע ממלכת הולנד הוצגו בפניהן שורת תנאים לרפורמות שיבטיחו ממשל תקין ושקיפות. קבלת התכתיב של הממלכה הייתה אז הכרח מאחר ובקשת עזרה מגוף בינלאומי כלשהו אסורה עליהם.
לשאלתנו מה אם כן האינטרס של אותן מדינות לקבל אורח חיים מוגבל שכזה, משיב אור יששכר ומציין כי "אין להם הרבה ברירה. מדובר בקולוניות שהמדינות האלה השתלטו עליהן לפני הרבה זמן".
במחקרו, הוא אומר, "אני מנסה לפתוח את הראש למודלים שאינם מדינה מלאה, מודלים של מדינה שאינה בריבונות מלאה אלא בריבונות מיוחדת". דוגמא נוספת לכך היא פורטו ריקו שהיא שטח אמריקאי אך אינה מדינה כמו 50 המדינות החברות בארה"ב. פורטו ריקו היא אחת משש ישויות שמוגדרות ככאלה שאינן משולבות. "האזרחים שם לא מצביעים לקונגרס ולנשיאות אבל ארה"ב שולטת עליהם ולא מאפשרת להם הכרזת עצמאות או נציגות בקונגרס, כלומר שאין להם את האפשרות להצביע לאותו קונגרס שמחליט עליהם. דוגמא נוספת היא סמואה האמריקאית שלאזרחיה אין אזרחות אמריקאית והם מוגדרים כ"בעלי לאום אמריקאי". כמו כל זר גם הם יכולים להגיש בקשת אזרחות .אין להם זכות אוטומטית להגר לארה"ב".
כשבריטניה עונה לבית הדין בהאג
"בבריטניה יש שישה סוגי דרכונים בריטיים. אותנו הם מבקרים על חוק הלאום ומדברים על כך שיש אצלנו אזרח סוג ב', והנה אצלם יש שישה סוגי דרכונים ומעמדות שונים של נתיני המלך במקומות שונים בבריטניה. "הם בשליטה בריטית, אבל אין להם זכות אוטומטית להגיע ללונדון או למדינה המרכזית. רובם גם לא יכולים להצביע לפרלמנט מהשטח שלהם, אלא לטוס לבריטניה ומשם להצביע, מה שיעלה להם אלפי פאונד".
אירוע מדיני מעניין נוסף הוא זה של איי צ'טגוס שבית הדין בהאג קבע שעל בריטניה להשיב אותו לידי מאוריציוס, אבל "בריטניה אמרה שהיא לא מסכימה להחלטה הזו. היא רואה בהחלטה הזו שערורייה ומדובר בשטח בריטי".
יששכר לא מקבל את הטיעון לפיו מה שמותר למדינות ענק כמו בריטניה אסור למדינה קטנה כמו ישראל. "למדינות קטנות כמו הוותיקן ואיי ברבדוס יש קול כמו של ארה"ב. אם יש חוק בינלאומי, הוא אמור לחול על כולם. אם אתם מיישמים מודלים של אזרח סוג ב', ג' ו-ד' עם אזרחים שלא יכולים להצביע, לא יכולים להגר או לא יכולים להחליט על מדיניות חוץ ובעיניכם זה בסדר ומוכר באו"ם, אז זה מותר לכולם".
כשפורסמו נתוני מחקרו של יששכר היו מי שטענו שלא הגיוני להשוות בין רמאללה לפורטו ריקו וההבדלים עצומים. יששכר לא מתכחש לכך ומבהיר כי לא הייתה לו כל כוונה להשוואה מדויקת בין המקרים, בפרט שמדובר בקולוניות ולא בארץ אבותינו ששבנו אליה, אלא רק לפתוח את אפיקי המחשבה ולראות שיש הרבה גוונים ולא הכול שחור ולבן. "זה לא או הקמת מדינה שהיא זרוע של המעצמה האיראנית או כיבוש. יש הרבה אמצע שמיושם על ידי דמוקרטיות מערביות".
אז איך קורה שלמרות עשרות התקדימים והמודלים הבינלאומיים הללו ישראל הרשמית לא מעזה להציב מראה בפני העולם המטיף לה והלוחץ עליה ללא הרף? אור יששכר סבור שבראש ובראשונה הנתונים אינם ידועים גם למייצגיה של ישראל בעולם, ואת אחד מתפקידי מחלקת המחקר של תנועתו הוא רואה בהפצת הדברים. "ישראל פחות מצטיינת בהצגת תכנית אסטרטגית ובהעמדת נתונים שלעולם אין מה להשיב עליהם. מדובר בממד נוסף של מלחמה וישראל לא מספיק מודעת לו".
(הראיון מתוך גיליון 17 של כתב העת 'ריבונות')