ח"כ אלקין יזם, ח"כים מהקואליציה והאופוזיציה הצטרפו והאמירה החד משמעית של הכנסת הייתה התנגדות להקמת מדינה פלשתינית. המתנגדים היחידים: הח"כים הערבים. ארוכה הדרך הפרלמנטארית.
בשיתוף פעולה בין קואליציה לאופוזיציה קבעה הכנסת ברוב של 68 חברי כנסת מול 9 כי "כנסת ישראל מתנגדת באופן נחרץ להקמת מדינה פלשתינית ממערב לירדן. הקמת מדינה פלשתינית בלב ארץ ישראל תהווה סכנה קיומית למדינת ישראל ולאזרחיה, תנציח את הסכסוך הישראלי-פלשתיני ותערער את היציבות באזור. זאת תהיה רק שאלה של זמן קצר עד שחמאס ישתלט על המדינה הפלשתינית ויהפוך אותה לבסיס טרור איסלאמי רדיקלי, הפועל בתיאום עם הציר בהנהגת איראן, כדי לחסל את מדינת ישראל".
את המהלך יזם חבר הכנסת זאב אלקין (הימין הממלכתי) ואליו חברו ח"כים מסיעות הליכוד, המחנה הממלכתי, ש"ס, יהדות התורה, הציונות הדתית, ישראל ביתנו, עצמה יהודית ומפלגתו שלו. על משמעות ההחלטה ועל העבודה הפרלמנטארית שקדמה לה הוא מספר ל'ריבונות':
"על הצעת החוק הזו עבדתי במשך כמה חודשים. יזמתי את המהלך עוד בכנס החורף מתוך כוונה שלא להסתפק בכמה מילים שייאמרו במליאה, כמו שקורה פעמים רבות בכנסת, אלא להגיע להצעה חלוטה של הכנסת. הצעתי לחבר הכנסת משה סלומון להצטרף ליוזמה והוא הצטרף".
ההחלטה אושרה בתחילה כהצעה לסדר, הכלי הפרלמנטארי שבו חבר כנסת מביע את עמדתו במשך מספר דקות ומסתפקים בכך או שמעבירים את ההצעה לדיון בוועדה, דיון שלעיתים קורה ולעיתים לא. אלקין לא הסתפק בכך וביקש שההצעה תאושר להמשך דיון במליאה ולא בוועדה. "אף אחד לא הבין למה אני מבקש זאת, אבל לי הייתה תכנית מסודרת מראש. כשהמליאה אישרה את הבקשה ההצעה עלתה לסדר היום של המליאה. בשלב הזה מה שנותר הוא להביא את יו"ר הכנסת ויו"ר הקואליציה להסכים להביא את ההצעה לדיון במליאה, דיון שמסתיים בהצבעה על עמדת הכנסת ובו הסיעות יכולות להציע ניסוח סיכום משלהן".
אמירה עקרונית ולא רק נגד כפייה כוחנית
הניסיון הראשון לקיים את הדיון היה כבר בכנס החורף של הכנסת בעקבות ניסיון בינלאומי להביא להכרה חד צדדית במדינה פלשתינית, החלטות אירופיות להכרה במדינה שכזו ותדרוכים מדאיגים מכיוון וושינגטון. המענה למהלכים הבינלאומיים הללו היה החלטת הממשלה נגד הכרה חד צדדית במדינה פלשתינית. אלקין מצידו הציע לקיים דיון בכנסת ולקבל החלטה לסדר על בסיס ההצעה שלו. "כבר כמעט שכנעתי, הודיעו לי שמסכימים וזה יקרה, אבל אז נתניהו חשש שנגיש הצעה שלא מדברת על הכרה חד צדדית במדינה פלשתינית, אלא החלטה עקרונית נגד מדינה פלשתינית, ולכן הממשלה החליטה שהיא חוסמת את הדיון בהצעה שלי, אלא מביאה להצבעה בכנסת את ההחלטה שהתקבלה בממשלה, ואכן היא עברה ברוב של 99 חברי כנסת".
את ההבדל בין שתי ההצעות רואה אלקין כדרמטי והוא מסביר: "ההחלטה הקודמת הייתה טקטית נגד הכרה חד צדדית במדינה פלשתינית, אבל היא לא פסלה אפשרות להקמת מדינה פלשתינית לאחר מו"מ. לכן גם מפלגות שמאל כמו 'יש עתיד' יכולות היו להצביע בעד. זו הייתה הצבעה חשובה בפני עצמה כאמירה טקטית מול העולם והניסיונות האירופיים להכיר בהם באופן חד צדדי, אבל אני רציתי להגיע לאמירה עקרונית של הכנסת נגד מדינה פלשתינית. זה משהו שמעולם לא היה בכנסת ישראל".
"למעשה", מוסיף אלקין, "כנסת ישראל נדרשה לסוגיה הזו בעבר ישירות ובעקיפין ותמיד היה רוב למהלכים שצידדו בכיוון של הקמת מדינה פלשתינית. כך היה גם באוסלו א' ו-ב' וגם בהתנתקות שעברו ברוב בכנסת. מעולם לא הייתה בכנסת הצבעת רוב מוחלט נגד מדינה פלשתינית ממערב לירדן כמהלך אידיאולוגי".
על מנת להעביר את ההצעה שלו שנחסמה כאמור בשלב הראשון, השתמש אלקין בסעיף מתקנון הכנסת לפיו במידה ומגיש הצעה מתעקש יש להניח את ההצעה על סדר היום בתוך שלושה חודשים. "המשכתי ללחוץ ובמקביל סיכמנו על שיתוף פעולה עם סיעת ישראל ביתנו ושדולת ארץ ישראל שבה יש בעיקר חברי כנסת מהקואליציה, וסיכמנו שלקראת ביקור נתניהו בארה"ב שבו, כך עלו השערות, ידובר על קידום המהלך הסעודי, חשוב מאוד להעביר את ההצעה עוד בכנס הקיץ. כך השגנו הסכמה של ח"כים מהקואליציה ומהאופוזיציה לבקש מיו"ר הכנסת לקיים את הדיון. הגענו ליותר מ-61 חותמים על הבקשה ובנוסף גדעון סער ניסח את נוסח ההחלטה שאנחנו רוצים להעביר. הנוסח קיבל את ההסכמה של כולם וכך כשהוגשה בקשה של יותר מ-61 היה ברור שיו"ר הכנסת מחויב לשים את זה על סדר היום, ולזכותו ייאמר שהוא גם לא ניסה לחסום את המהלך".
בתום הנפתולים הפוליטיים הללו הושגה תמיכת רוב משמעותי בהחלטה המדוברת אותה רואה אלקין כאירוע היסטורי. "זה שינוי דרמטי לעומת כל מה שקרה כאן בשלושים השנים האחרונות כשכל פעם היה רוב עקרוני לדיבור על מדינה פלשתינית".
נכון, הכל הפיך, אבל...
האם ההחלטה הזו הפיכה בהרכב עתידי של הכנסת? גם אלקין יודע ש"בכנסת הכול הפיך", כלשונו. "זה אופייה של הדמוקרטיה, אבל זה דורש הצבעה פוזיטיבית מה שלא תמיד קל ליזום ולהשיג רוב כשלשמאל אף פעם לא היה רוב לממשלה לבד. לכן אני לא חושב שיהיה קל להעביר החלטה הפוכה".
בנוסף, הוא אומר, "כשיש לחץ בינלאומי גובר והולך בנושא מדינה פלשתינית, גם ממדינות ידידותיות לנו כשהעוינות לנו פשוט מכירות בהם, אמירה רשמית של כנסת ישראל היא מאוד משמעותית, בוודאי כשהיא מבטאת רוב מוחץ. היה מאוד סמלי שמפלגות שמאל מרכז לא העזו להצביע בעד מדינה פלשתינית, אלא ברחו מההצבעה, מה שלא היה אפשרי בעבר, ותשעת המתנגדים הם חברי המפלגות הערביות. זה משקף את השינוי העמוק שחל בחברה הישראלית. גם מפלגת העבודה שהיום היא מפלגה משותפת עם מרץ לא הצביעה בעד מדינה פלשתינית, אפילו יאיר גולן לא שלח אותם לתמוך במדינה כזו".
"יש בזה גם מסר לעולם. כשהעולם לוחץ עלינו הוא מגלה שהיחידים שתומכים ברעיון הזה בפומבי הם רק המפלגות הערביות, ולכן אין להם למה לצפות. איזה מנהיג ישראלי צריך לעלות לשלטון כדי שמהלך כזה יקרה? אחמד טיבי? הרי גם בני גנץ, המועמד האלטרנטיבי לנתניהו, התלבט רבות ובסוף בעקבות חשש מדעת הקהל וכך שמונה חברי כנסת מטעמו, כולל הוא עצמו, הצביעו בעד. יאיר לפיד שלא התנגד בעבר למדינה פלשתינית, ויש לכך ביטויים רבים, באווירה הציבורית של אחרי השבעה באוקטובר חושש להתייצב מול האומה ולתמוך במדינה כזו".
על עמדתו של בני גנץ בסוגיית המדינה הפלשתינית, אומר אלקין, כמי שהיה שותף פוליטי של גנץ בסיעה משותפת, כי "הוא לא שולל עקרונית את הרעיון הזה, אבל לא חושב שיש לזה בסיס. אני יודע את זה כי בזמנו, לפני הבחירות הקודמות, כשהתמודדנו ביחד התנאי שלנו לחיבור היה ניסוח מסמך מדיני שאומר בצורה ברורה שאין כוונה לקדם מדינה פלשתינית. זו הייתה הדרישה שלנו והוא הסכים לזה כי המסמך דיבר על השנים הקרובות. לכן אני יודע מה הוא חושב. גם בהצבעה האחרונה אנשי המפלגה שלו ניסו לשכנע אותנו לשנות את הנוסח ולומר שלעת הזו תהיה התנגדות להקמת מדינה פלשתינית או שנתנגד לכפייה של מדינה כזו, אבל אנחנו לא הסכמנו כי רצינו אמירה עקרונית נגד הרעיון. הם התווכחו עד הרגע האחרון כי העמדה שלהם שונה, אבל הם הצביעו איתנו בגלל דעת הקהל, ואני מברך אותם על כך".
כמי שהיה שותף ללא מעט מהלכים דיפלומטיים בינלאומיים משוכנע חבר הכנסת אלקין שניתן וחובה לשווק את ההחלטה הישראלית לעולם ולהבהיר שכשם שאיש לא היה מציע לאמריקאים להקים בליבה של ארה"ב מדינת אלקעידה אחרי אסון התאומים, כך לא ניתן לתבוע את הקמתה של מדינה פלשתינית בליבה של ישראל.
גם אם עדיין לא הוצגה עמדה רשמית ישראלית בדבר החלופה המדינית לרעיון שתי המדיניות, אנחנו לא פטורים מלהבהיר לעולם שקונספט המדינה הפלשתינית שגוי ויש להסיר אותו מסדר היום, אומר אלקין. "המחשבה שזה מה שיפתור את כל בעיות המזרח התיכון היא שגיאה קשה ורעיון שמנוגד גם להיגיון הבריא, גם לשורשים הלאומיים וההיסטוריים שלנו ביהודה ושומרון וגם לתפיסה הביטחונית שלנו ובנוסף לכל היום ברור שהמדינה הזו תהפוך למדינת חמאס כשאנחנו רואים תמיכה של 70 אחוזים בחמאס ביהודה ושומרון. את זה חובה לשווק לעולם".
ועל רקע כל אלה אנחנו שואלים את אלקין אם הצעד הבא, הצבעה לא רק על מה לא אלא על מה כן, הצבעה על ריבונות, צפויה להתאפשר בקרוב, והוא משיב: "בתנאים האלה, עם הממשל הנוכחי, זה עדיין רחוק, אבל תמיד דגלתי בכך שהגאולה באה קמעא קמעא ומה שרחוק היום יכול להפוך למעשי בהמשך. צריך רק להאמין ולדחוף לשם. אני מאמין בכיוון הזה של הריבונות ופעלתי לכך כבר כשהייתי ראש שדולת ארץ ישראל והיינו קרובים להכרזה על ריבונות, לפחות על חלק מיהודה ושומרון, בסוף הקדנציה של טראמפ. לצערי זה לא קרה והדברים חזרו אחורה, אבל זה מראה שהרעיון הוא לא מהלך חסר סיכוי במציאות. לכן אני אופטימי".
(הראיון מתוך גיליון 17 של כתב העת 'ריבונות')