סיור מיוחד, הרצאות ושיח משותף לקראת שנת הפעילות תשפ"ה. פורום ההיגוי של תנועת הריבונות נערך לקידום בשטח ובכנסת של חזון הריבונות ביהודה ושומרון.
פורום ההיגוי של תנועת הריבונות התכנס (חמישי 19.9) בגוש עציון לסיור מיוחד לקראת פתיחתה של שנת הפעילות תשפ"ה. במהלך המפגש הועלו הצעות לקידום מהלכי הריבונות מול חברי הכנסת, הממשלה וברחוב הישראלי.
האירוע כולו נפתח בסיור מיוחד בהובלת מאיר דויטש, מנכ"ל תנועת 'רגבים', בשמורה ההסכמית, אזור שנועד להישאר כשמורת טבע ושטח ירוק, אך בשל היעדר אכיפה וריבונות ישראלית ביצעה בו הרשות הפלשתינית פעולות בינוי נרחבות, אתרי חציבה פיראטיים, מוקדי השלכת פסולת ועוד הגוררים מטבע הדברים הרס מקיף של האזור והטבע שבו.
כזכור, בחודש יולי האחרון נטלה ישראל לידיה את סמכויות האכיפה והוחל בפעולות לבלימת ההשתלטות הערבית על המקום. במהלך הסיור ניתן היה לזהות כי מבנים בלתי חוקיים רבים הוקמו בשטחי השמורה על ידי הרש"פ שגם שתלה במקום עצים לרוב. כל אלה לא היו בסיור קודם שערכה תנועת הריבונות לפני כשנה. עם זאת, ניתן לזהות את השלכות ההחלטה הישראלית האחרונה, כאשר במקום לא נראתה נוכחות של פועלים, ציוד בנייה, סלילה וכיוצא באלה. למעשה, אומרים בתנועת הריבונות, "העבודות במקום נראות מוקפאות, מראות של קבלנים ופועלים מטעם הרש"פ כשהם מסמנים 'וי' בחיוך גדול, כפי שפגשנו בשנה שעבר, כבר לא ליוו את הסיור. כעת יש להשלים את מהלכי האכיפה בהריסת מבנים שנבנו בו ובהחזרת המקום לקדמותו, כל עוד ניתן".
לאחר הסיור בו התוודעו המשתתפים לדוגמית מתוך ההשלכות של היעדר ריבונות בשטח, התכנס צוות ההיגוי בשמורת עוז וגאון לדיון משותף לקראת הבאות.
הדיון נפתח בהעלאת הסיבות השונות לכך שעד כה לא החילה ישראל ריבונותה בשטחי יהודה ושומרון. הועלו סיבות מדיניות כדוגמת התנגדויות מצד הממשל האמריקאי ומדינות אירופה, אתגרים כמו הדמוגרפי והביטחוני ואף סיבות פנים-ישראליות כהיעדר אמונה מלאה של כלל החברה בישראל בצדקת דרכה של הציונות ובמשמעות הזיקה ההיסטורית של ישראל לאזורים אלה.
חבר הכנסת דן אילוז, יו"ר משותף לשדולת הריבונות בבקעה, פרס בפני חברי הצוות את דרכי הפעילות הפרלמנטאריות לקידום מהלך הריבונות מול חברי כנסת, שרים וראש הממשלה. בדבריו הדגיש את חשיבות הפעילות ההסברתית בציבור הישראלי כמנוף וכבסיס לפעילות בכנסת ישראל.
עו"ד סא"ל במיל' מוריס הירש, בכיר הפרקליטות הצבאית בעבר, הציג בפני המשתתפים מידע מטריד בדבר השלכותיה המעשיות של המדיניות הישראלית ביהודה ושומרון. הירש תיאר את חוסר המשילות הישראלית הקיימת לצד העברת כספים מישראל לרש"פ, למעשה מדובר בצינור חמצן המאפשר את פעילותה כאויבת לישראל.
אל"מ במיל' משה פלד תיאר את התחושות הקשות עימן הוא יוצא מהביקור בשמורה ההסכמית, ביקור בו ניכרת אזלת ידה של ישראל מול המתרחש בפועל בשטח מתחת לאפה. עם זאת ציין שרוח הלוחמים בשורות צבא ורוחם של צעירי הציונות הדתית מפיחים בו תקווה אופטימית לעתיד, בעיקר כאשר הוא משווה בין ימי ראשית ההתיישבות לעומת ימים אלה בהם למעלה מחצי מיליון יהודים חיים ביהודה ושומרון.
דודו סעדה, יו"ר קבוצת 'בשבע', הדגיש בדבריו את חשיבות השיח ה"תל אביבי" ככזה שיכול להוביל לשינוי תפיסתי עמוק מתוך שפה משותפת לכלל החברה הישראלית. ד"ר ענת רוט התייחסה בדבריה לצורך להכין תכנית מדינית סדורה וערוכה לקראת שעת כושר מדינית ופוליטית. ליאור שורקה, ממקימי 'אם תרצו' וכיום מנכ"ל 'סולמות', מיפה את גורמי הכוח וההשפעה בחברה הישראלית שמולם יש לפעול לקידום יישומו של החזון.
עו"ד נילי נאהורי ציינה את חשיבות השעה בהיותה רגע היסטורי המחייב החלטות ומהלכים היסטוריים. היועצת האסטרטגית גיטה חזני דיברה על הצורך בחלוקת אתגר התכנית המדינית הסדורה לטווח ארוך ולטווח קצר, ועל הצורך בשיתוף פעולה אזרחי ממשלתי לטובת המהלך. פעילת ההתיישבות בגוש עציון לילך וינשטוק ציינה את הצורך בהפצת חזון הריבונות בכלל רבדי החברה הישראלית ובהתאם לכל מגזר.
אורי בנק, שיחד עם השר הרב בני אלון ז"ל קידם בעבר תכנית ריבונות בזירה הפרלמנטארית והמדינית, הוסיף על חשיבות הכנתה של תכנית ריבונות על בקעת הירדן עוד לפני הבחירות בארה"ב ולגבש תמיכה חתומה של שורה ארוכה ככל הניתן של חברי כנסת למהלך.
הצוות פירט את הצעדים המתבקשים כחלק מתכנית העבודה של תנועת הריבונות ותנועת נוער הריבונות מול חברי הכנסת והשרים ומול הציבור הישראלי בדרכים שונות שיבואו לידי ביטוי במרוצת השנה הקרובה.
ראשי תנועת הריבונות, יהודית קצובר ונדיה מטר, מסכמות את האירוע ומדגישות את חשיבות שיתוף הפעולה עם מגוון אישים בעלי ניסיון ורקע בתחומי עשייה שונים, לקידום מהלך הריבונות. "העבודה המשותפת מבטיחה חשיבה מקורית ורחבה לקראת צעדי התנועה הבאים".
"עם ישראל מצוי בעיצומם של ימים גורליים לעתידו. אויביו מקיפים אותו מכל עבר ודרושה בעת הזו אמירה ציונית איתנה בעלת משמעות היסטורית חד משמעית שתבהיר לעולם כולו, ובראש ובראשונה לנו עצמנו, שאנו כאן כדי להישאר. החלת הריבונות תעביר את המסר באופן ברור. בלעדיו ימשיכו מבקשי רעתה של ישראל לטפח תקווה להקמת מדינת אויב בלב הארץ כצעד משמעותי וראשוני בדרך לחיסולה חלילה של ישראל", דברי קצובר ומטר.