חוק שמבקש להחיל על יהודה ושומרון את חוק משאל העם המונע מסירת שטח ריבוני לזרים נרקם בימים אלה. זו עדיין לא ריבונות, אבל צעד משמעותי לבלימת רעיונות מבית המדרש של אוסלו.
שדולת ארץ ישראל בכנסת מקדמת בימים אלה את השלמת החקיקה שתציב משוכה גבוהה מול כל ניסיון עתידי לוותר על שטחי ארץ ישראל והעברתם לשלטון זר. יו״ר ועדת החוקה של הכנסת, חבר הכנסת שמחה רוטמן, מסביר את חשיבותו של החוק המתגבש.
"נכון להיום, קיים בספר החוקים של מדינת ישראל חוק משאל עם, שקובע שאם מוותרים על שטח ריבוני של מדינת ישראל, או שגורמים לביטול ריבונות ישראלית של שטח שכזה, תצטרך ממשלה לקבל על כך אישור ברוב של 80 חברי כנסת, ואם לא הצלחת להשיג 80 חברי כנסת ניתן להעביר את זה למשאל עם". המשמעות היא שאם הסכם מדיני כולל תיקוני גבול שוליים וקטנים שסביבם יש קונצנזוס רחב, הוא יצטרך לקבל תמיכה של שמונים חברי כנסת. לעומת זאת, הסכם שבו הוויתור משמעותי יותר ושנוי במחלוקת יחוייב רוב של 61 חברי כנסת ולאחר מכן לקבל הסכמה של רוב העם.
לכאורה משאל עם הוא מעין סקר, וככזה אופן ניסוחו עלול להיות בעל השפעה על תוצאותיו, אבל רוטמן מבהיר כי במשאל שכזה תוצג החלטת הממשלה כפי שהיא והשאלה תהיה פשוטה, בעד או נגד ללא ניסוחים פתלתלים כאלה ואחרים.
מול מנהיגים שמתעלמים ומול חוקים שמשתנים
למעשה, החוק הנדון כעת מבקש להשוות את יהודה ושומרון, שטח שעדיין אינו תחת ריבונות ישראל, לשאר חלקי ישראל בהיבט זה של החובה להשיג רוב מיוחד או רוב במשל עם כדי לוותר עליו.
האם אכן מדובר בחוק אפקטיבי? האם ניסיון העבר בו יאיר לפיד מסר מים טריטוריאליים ישראליים לריבונות לבנון ללא רוב, הצבעה או דיון אינו מוכיח שניתן יהיה להתעלם מחקיקה שכזו? "המעשה של לפיד אכן היה בעיניי טעות קשה כשהוא לא הובא לכנסת או לחוק משאל העם, אבל צריך לומר את האמת, שמדובר במים כלכליים ושהטענה הייתה שסימון הגבול במים הטריטוריאליים עוד לא היה. כלומר שלא מדובר היה בסימון גבול רשמי קיים שבוטל. אני אמנם לא מסכים לטענה הזו אבל זו הטענה המשפטית".
"החוק שאנחנו מנסחים מאוד ברור. הוא אומר שמסירת שטח מיהודה ושומרון תדרוש משאל עם ולא ניתן לעשות משחקים. בנוסף אנחנו כוללים בחוק גם את ההכרה במדינה פלשתינית. כלומר שאם אני מגדיר את שטח הרש"פ כשטח של מדינה, חל על כך חוק משאל העם. כך גם העברת סמכויות שלטוניות לכל גוף לרבות הרש"פ ידרוש את המנגנון הזה", אומר רוטמן וכמשפטן וותיק הוא מעיר כי חשוב לוודא שהחוק לא יביא למציאות נלעגת שבה לדוגמא יציאה של צה"ל מכפר שבו בוצע מבצע ניקוי מטרור תחייב משאל עם כי לכאורה יש כאן שינוי מעמד ריבוני. הדיונים שבין ההצבעות אמורות להסדיר את הפרטים והניסוחים שיבטיחו את רצינות החוק.
בהתייחס לאפשרות בה יבוטל החוק הזה בקונסטלציה פוליטית אחרת, אומר חבר הכנסת רוטמן כי אכן חוק שיחוקק כעת יוכל להתבטל ברוב רגיל בכנסת עתידית, "אבל כשקובעים דבר כזה בחוק יסוד, אנחנו יודעים שלא בכל יום מבטלים חוק יסוד, אבל מעבר לכך, אנחנו משדרים לעולם ולממשלה מה גבולות הגזרה שלה. אם רוצים לצפצף על חוק משאל העם ולומר שלא רוצים לשמוע מה דעת העם, יש לכך מחיר ציבורי ומחיר פוליטי. בהחלט יכול להיות שגם בקואליציה שתרצה לבצע מהלך מדיני יהיו חברים מי שסבורים שלא נכון לעשות זאת תוך שבירת הכללים. לכן יש לצעד הזה משמעות גם במישור היחסים הבינלאומיים וגם בתוכנו פנימה".
במציאות בה כולנו יודעים שהאוטוריטה הקובעת לא פעם היא מערכת המשפט, קרי בג"ץ, אין מנוס משאלת עמדתו של בג"ץ ביחס לחקיקה הזו. האם יש בחוק סדק שדרכו יוכלו שופטי העליון להסביר מדוע יש לפסול אותו? "אני לא חוזה בכוכבים", אומר רוטמן. "מדובר בשיקול פוליטי לחלוטין. מבחינה משפטית אין שום בעיה בחוק הזה. זה חוק שאומר באיזו דרך מדינת ישראל מקבלת החלטות. על פניו אין כאן עילה להתערבות לא של בית משפט ולא של אף גורם אחר".
וברוח הימים הללו אנחנו מבקשים מחבר הכנסת רוטמן להעריך אם אכן כניסתו המחודשת של דונלד טראמפ לבית הלבן תהיה מהותית עבור מהלך הריבונות. "ממשל טראמפ בראש ובראשונה, גם אם יש לו כיוונים ורעיונות משלו, ירצה קודם לדעת מה הכיוון שישראל מעוניינת בו. יש רבים בסביבתו שמכבדים מאוד את הרצון של ישראל ולא ירצו לכפות את התפיסה שלהם. כמו אנשי עסקים הם ירצו לדעת על מה דנים, ולכן יש משמעות לחוק שביוזמת שדולת ארץ ישראל חתמו עליו שמונים חברי כנסת להתנגד לכפיית מדינה פלשתינית. החוק הזה מבהיר לאמריקאים מה לא. לגבי מה כן, בוא נשב ונדבר, אבל ברור שהציבור בישראל אומר שהקמת מדינת טרור, בעיקר אחרי השבעה באוקטובר, זה לא. אחר כך נדבר על פתרונות אחרים".
הראיון פורסם לראשונה בגיליון 18 של כתב העת ריבונות. לחצו כאן לגיליון