קריאה לראש הממשלה: החל ריבונות ביהודה ושומרון עוד לפני הכרת המדינות במדינה פלשתינית בכינוס עצרת האו"ם.
הפוגרום הרצחני בשבעה באוקטובר טלטל את כולנו. מאות נרצחו, אלפים נפצעו ונחטפו, זוועה שממחישה מה קורה כשנותנים לאויב לצמוח ולגדול ליד הבית.
והעולם? במקום שיתייצב לימין הצדק והמוסר, לצידה של ישראל שאזרחיה היו קורבן לטרור אכזרי, הוא ככלב השב אל קיאו חוזר להאשים את ישראל בהאשמות שווא, בהרעבת אזרחי האויב, ברצח עם, בקולוניאליזם ועוד כיד הדמיון הרעה שלהם.
האשמות אלה הופכות כר פורה לצמיחתה של אנטישמיות קשה ותוקפנית כלפי יהודים בקמפוסים האמריקאים, באוסטרליה, בקנדה, בהולנד, בלגיה, גרמניה, בריטניה ושאר ארצות אירופה המפנות אצבע מאשימה כלפינו ותובעות מאיתנו להתקפל, לסגת ולהעניק לאויב ניצחון בדמותה של מדינת טרור בלב ארצנו היחידה.
ההסכמות הישראליות להעברת מזון וסיוע לוגיסטי לאזרחי האויב על אף שצבא החמאס חומס אותו, הנכונות לסגת מאזורים בהם לחמו מיטב בנינו ורבים מהם נפלו ונפצעו בקרבות, הלחימה בפינצטה הומניטארית חסרת תקדים תוך דאגה בלתי מוסברת לשלום אזרחי האויב, כל אלה לא הועילו לישראל ושוב ושוב היא נתבעת ונלחצת לכניעה.
מול כל אלה היה עלינו להתייצב זקופי קומה ולהכריז 'זהו ביתנו, זו ארצנו' ולהבהיר כי את מי שבא עלינו לכלותינו עלינו להקדים ולהורגו, ואולם אנו הותרנו מול המלעיזים וואקום שמתפרש כחולשה ומזמין עוד טרור ועוד הכבדת יד.
בפניך, ראש ממשלת ישראל, מר בנימין נתניהו, להשיב במענה ציוני, מוסרי וצודק מאין כמותו.
בשעה זו בה כל שרי הליכוד קוראים להחלת ריבונות ישראל על ארץ ישראל כולה, כאשר רוב מכריע וגדול בכנסת ישראל מצטרף לקריאה זו, ומרכז הליכוד הצביע פה אחד כבר ב-2017 בעד ריבונות ישראל ביהודה שומרון ובקעת הירדן, בכוחך לעשות מעשה ולחולל מפנה בעל משמעות אסטרטגית והיסטורית ולהיענות לקריאה זו המבטאת את קולו של העם.
אל לנו להמתין להכרה באו"ם במדינה פלשתינית טרוריסטית ומדומיינת. החלת ריבונות אחרי הכרה מעוותת שכזו תתפרש כעונש או תגובה מדינית ישראלית ולא כאמירה עקרונית, מהותית, לאומית וזהותית. להקדמת הריבונות את שיגיונות הגויים תהיה גם משמעות מעשית כאשר תבוטל בכך בפועל כל משמעות להכרזותיהם ולהכרותיהם.
ניתן לשער שהעולם יגיב, יגנה, יתקוף ויבקר ממש כפי שהיה כאשר החלנו את ריבונות ישראל על ירושלים כולה ועל רמת הגולן. הבהלנו את עצמנו והיה מי שהבהיל אותנו, אך המציאות הוכיחה שהעולם נותר על כנו ומכל צעד שכזה ישראל רק התחזקה ומעמדה בעולם הלך והתעצם.
נזכיר כאן את דבריה של חברתנו גאולה כהן ז"ל, הכהנת הגדולה של ארץ ישראל: "אני מעדיפה ריבונות בירושלים ושגרירויות בתל אביב מאשר שגרירויות בירושלים ללא ריבונות". דבריה אלה צריכים להדהד גם כיום. מוטב שנעמוד איתנים, נחיל ריבונות מלאה על ארצנו, גם נפסיק לאכול את דגי האנטישמיות הבאושים וגם לא נגורש מהעיר ולא נאפשר הקמת עיר פלשתינית על חורבותיה.