שוב הופכים מנהיגי ישראל את ארץ ישראל לקלף מיקוח מדיני, שוב חוזרים אל אותה הבושה הלאומית. התנערו, התעוררו וזקפו את קומתה של האומה. החילו ריבונות.
מישהו מופתע מהכותרת? אולי, אבל זה בדיוק המסר שאותו מעבירים בימים אלה ראש הממשלה ושר החוץ לעולם. אנחנו, אומרים למעשה השניים, אמנם מצהירים אמונים לארץ ישראל, מדברים על יהודה ושומרון כעל בסיס זכותנו על הארץ ומבטיחים ריבונות, אבל אם רק תרדו מהסיפור הזה של הכרה במדינה פלשתינית באו"ם, אנחנו מבטיחים למצוא את הדרך לבטל את עניין החלת הריבונות.
המסר הזה הוא לא פחות מסחר בארץ ישראל. בושה וחרפה למנהיגיה של ישראל. מזה 58 שנים משמש ליבה של הארץ שלנו כעוד פיון על לוח השחמט המדיני-אזורי. שוב נראה שבמקום להכריע אחת ולתמיד ולקבוע קבל עם ועולם שארץ ישראל שייכת לעם ישראל ולו לבדו, מעדיפים לראות ביהודה ושומרון קלף מיקוח.
כולנו זוכרים איך בשלהי הקדנציה הקודמת של טראמפ הושלכה הריבונות הצידה למען הסכמי אברהם. האמירויות הרוויחו, קיבלו מעמד בינלאומי, נגישות לטכנולוגיה ישראלית מתקדמת, תיירות, הון זר, מעטפת ביטחונית ישראלית מול האיום האיראני, חיזוק מעמדם מול ארה"ב, הסכמה ישראלית לרכישה של מטוסי F-35, הסכמי מודיעין ועוד כיד הדמיון - מול כל אלה היינו אמורים לקבל לגיטימציה אזורית. מישהו מסתכל מסביב ומרגיש שיש לישראל לגיטימציה אזורית?
גם אחרי טבח השבעה באוקטובר מקפידות מדינות האזור לנדות את ישראל, להכפיש אותה, להיאבק בה ולראות בה מצורעת. האמירויות ובחריין, החתומות על הסכמי אברהם, מקפידות להימנע ממתן פומביות לקשריהן עם ישראל. ההסכמים המובטחים אמנם לא בוטלו, אך הוכנסו להקפאה עמוקה, ואם לא די בכך הם משגרים לעברנו איום ולפיו אם נעז להחיל ריבונות ביהודה ושומרון יבוטלו ההסכמים.
מראש ממשלה שהגה את המשפט 'יתנו יקבלו, לא יתנו לא יקבלו', ניתן לצפות להתנהלות מדינית אחרת לחלוטין.
הסכמי אברהם העניקו לישראל לגיטימציה פושרת מאוד ולטווח קצר מאוד. לעומתם הריבונות מציבה לגיטימציה היסטורית ונצחית של עם ישראל על ארץ ישראל. יתרונותיה של הריבונות ארוכי טווח, עמוקים ובעלי משמעות אדירה. יהודה ושומרון, ערש הולדתו של העם היהודי, יקבלו מעמד חוקי, לא עוד "שטח במחלוקת", ובוודאי לא טריטוריה מיועדת למדינה פלשתינית, חלילה. יהודה ושומרון וכן, גם חבל עזה, יהיו חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל. המתיישבים, בקרוב מיליון איש, יקבלו זכויות אזרחיות מלאות מבלי להיתלות בפאזל משפטי בלתי אפשרי עותומאני-אנגלי-צבאי-ישראלי.
בין יתרונותיה של הריבונות נוכל להוסיף את השינוי האדיר הצפוי בפיזור האוכלוסין בישראל, את הוזלת מחירי הדיור במרכז הארץ עם התרחבות זו, אך מעל הכול תעביר הריבונות מסר ציוני ברור ואיתן של המשך מימוש החזון הציוני והעמקת זהותו היהודית-לאומית של עם ישראל בארצו.
חיזוקה של ישראל על ידי הריבונות ויישומה יעצים את כוחה ומעמדה של ישראל כמעצמה אזורית מובילה ומרכזית. עם מדינה שכזו רוצים וירצו מנהיגי מדינות האזור לחתום עוד בריתות והסכמים אסטרטגיים, ביטחוניים, כלכליים, מדעיים ועוד, לא מתוך נסיגות והתקפלות אלא מתוך עוצמה וכוח. נורמליזציה אמיתית עם מדינות שכנות תגיע כשנהיה ריבונים בארצנו.