הקמפיין סביב "אלימות המתנחלים" מצא את ה"כוכב התורן" שלו בכפר הערבי קוצרא, מדרום לשכם — והפעם נראה שאפילו שגריר ארה"ב מייק האקבי נפל בשבי הנרטיב. מאמר מערכת באתר 'המהדורה היהודית'
לחצו כאן לכתבה המקורית באנגלית. תורגם לעברית ע"י תנועת הריבונות
הקמפיין סביב "אלימות המתנחלים" מצא את ה"כוכב התורן" שלו בכפר הערבי קוצרא, מדרום לשכם — והפעם נראה שאפילו שגריר ארה"ב מייק האקבי נפל בשבי הנרטיב.
איאד חסן, פעיל ערבי-אמריקאי, סייע להעלות את סיפור קוצרא אל הזירה הדיפלומטית האמריקאית, כך עולה מדיווח של אבו עלי אקספרס. חסן טען בפומבי כי "מתנחלים טרוריסטים" מטילים מצור על בית המשפחה במשך חמישה ימים רצופים, וביקר את ארה"ב על כך שלכאורה לא התערבה.
הוא הדגיש את הקשר האמריקאי של המשפחה - אחד מבניו של בעל הבית מחזיק באזרחות אמריקאית - והפיץ סרטון מהאירוע. האקבי הגיב ישירות לחסן, ואמר כי הטענה שארה"ב לא עשתה דבר היא שקרית, וחשף כי שגרירות ארה"ב כבר פנתה לרשויות בישראל בבקשה להתערב. אולם בכך אימץ האקבי גם את המסגור של חסן, כאשר כינה את הישראלים המעורבים "טרוריסטים" ואת התנהלותם "מעשה טרור".
אלה מילים חריגות ביותר מפי שגריר ארה"ב. אלא שהן נאמרו עוד בטרם הסיפור הרחב יותר של קוצרא ושל האירועים סביב בית המשפחה נכנס לדיון הציבורי.
קוצרא אינה סתם כפר ערבי מבודד שנפגע לפתע מיהודים פורעים. במשך שנים היה קוצרא מקור לאירועים אלימים חוזרים ונשנים נגד מטיילים יהודים, רועי צאן ויישובים סמוכים, ובהם ניסיונות לינץ', הצבת דוקרנים בכבישים, תקיפות נהגים יהודים, יידוי אבנים, מטעני חבלה ותקיפות נוספות.
העימות הנוכחי קשור גם למאבק רחב יותר על השליטה בג'בל עין עינא, רכס בעל חשיבות אסטרטגית המשקיף על גוש שילה.
על פי דיווחיו של הפעיל אלישע ירד, הרשות הפלסטינית ומועצות הכפרים הסובבים משקיעות במשך שנים מאמצים בקידום סלילת דרכים, בנייה ופעילות חקלאית שנועדו להרחיב את השליטה הערבית על ההר.
לפני כשמונה חודשים הקימו משפחות וצעירים יהודים את גבעת תל תלפיות על הרכס, ובכך חסמו למעשה את המשך ההתרחבות הערבית הזו. מאז, על פי ירד, תושבים ורועי צאן באזור מתמודדים עם תקיפות חוזרות ונשנות.
אחד האנשים המוצגים כיום כאחד הקורבנות המרכזיים של "אלימות המתנחלים" הוא קוסאי אבו רידי, שביתו נמצא מחוץ לשטח הבנוי של קוצרא, על מדרונות ההר.
ירד מדווח כי אבו רידי נעצר בעבר לאחר שתועד כשהוא משתתף בתקיפה אלימה של רועה צאן יהודי. על פי אותו דיווח, כמה מהתוקפים הצמידו את הרועה לקרקע, בעוד אחד מהם היכה אותו ואחר הרים מעדר לעבר ראשו. כמו כן, על פי הדיווחים, מתפרעי אבנים רעולי פנים תועדו כשהם תוקפים מטיילים יהודים מתוך שטחו של אבו רידי, ולפני מספר שבועות דווח על ירי מאזור ביתו לעבר תל תלפיות.
הסערה האחרונה החלה לאחר שרועי צאן יהודים הקימו סככת צל לא הרחק מביתו של אבו רידי, ככל הנראה משום שגל החום הקיצוני בקיץ הקשה על העברת העדר למרחקים גדולים כדי להגיע למים.
אבו רידי טען לאחר מכן כי המתנחלים מטילים מצור על משפחתו. אולם על פי ירד, איש לא מנע מבני המשפחה להיכנס לבית או לצאת ממנו, איש לא תקף את תושבי הבית, ואיש לא תקף כוחות ביטחון ישראליים. כמה נערים ניסו מאוחר יותר למנוע מהרשויות להחרים כלי רכב במהלך פעילות אכיפה, אך לדברי ירד הם לא הפעילו אלימות. למרות זאת, הסיפור הפך במהירות לעוד פרשת "אלימות מתנחלים" לאומית.
הקמפיין, כך נראה, משתרע הרבה מעבר לקוצרא.
אלחנן גרונר מ-הקול היהודי הצביע על המקרה של משעל אל-כוכ, אזרח אמריקאי המחלק את זמנו בין אזור שיקגו לבין טורמוס עיא, כפר ערבי נוסף בבנימין. על פי גרונר, אל-כוכ הביע בפומבי תמיכה באיראן, בחיזבאללה, בחות'ים ובחמאס, שיבח את הטבח ב-7 באוקטובר ושיתף תכנים מהפגנות פרו-חמאס בארצות הברית.
גם אל-כוכ התלונן על הטרדות מצד מתנחלים בבית שנבנה מחוץ לכפרו, ופנה לשגרירות ארה"ב.
גרונר טוען כי מקרים אלה הם חלק מרשת רחבה יותר של פעילים ערבים-אמריקאים המשתמשים באזרחות האמריקאית שלהם ובגישה לפקידים אמריקאים כדי להפוך סכסוכי קרקעות מקומיים לבינלאומיים ולקדם את הנרטיב של "אלימות המתנחלים", בעוד שהאלימות המופנית כלפי תושבים יהודים זוכה לתשומת לב מועטה בהרבה.
ההקשר הזה הופך את התערבותו של האקבי למטרידה במיוחד.
האקבי היה במשך שנים אחד מידידיה הגדולים של ישראל בוושינגטון ובירושלים. אולם במקרה הזה הוא אימץ כמעט במלואו את המינוח של הקמפיין, וכינה ישראלים "טרוריסטים" בפומבי עוד בטרם נבחנו לעומק הטענות הסותרות שהועלו סביב האירוע.
באופן אירוני, הסיפור קיבל תפנית נוספת.
לאחר ימים של ביקורת, שבמסגרתה נטען כי ישראל לא הצליחה להגן על המשפחה הערבית, צה"ל הודיע, על פי הדיווחים, לראש מועצת קוצרא כי הוא פותח במבצע בן שלושה ימים בכפר. על פי גלי צה"ל, תושבי עד 16 בתים היו אמורים להתפנות זמנית, כדי שהמבנים ישמשו עמדות צבאיות — ובהם אותו בית עצמו שעמד במרכז הטענה על "מצור המתנחלים".
הסוגיה אינה האם כל מעשה שביצע כל תושב יהודי ביהודה ושומרון מוצדק. ברור שלא.
השאלה היא האם הטענות בדבר "אלימות מתנחלים" נבחנות באותה מידה של ספקנות, הקשר וביקורתיות שעיתונאים ודיפלומטים היו מפעילים כלפי כל טענה פוליטית טעונה אחרת.
בקוצרא, ההקשר החסר הוא משמעותי: שנים של אלימות שיצאה מן הכפר, מאבק אסטרטגי מתמשך על הקרקע, טענות מתועדות נגד חלק מהאנשים המוצגים כעת כקורבנות, ומאמץ מאורגן להפעיל לחץ פוליטי אמריקאי על הסכסוך.
לפני שחבריה של ישראל מצטרפים למקהלה המגנה את "טרור המתנחלים", מוטב שיעשו דבר פשוט: יבררו מי באמת תוקף את מי.