מה המניע שמביא את המתפ"ש לפרסם את נתוני הלמ"ס הפלשתיני המעוותים והמגמתיים המוסיפים למעלה ממיליון ורבע בני אדם לדמוגרפיה הפלשתינית?
בימים האחרונים הוצא מבקבוקו שד הדמה הדמוגרפי מבקבוקו הישן על ידי מתאם פעולות הממשלה באיו"ש כאשר זה מצא לנכון להציג בכנסת ישראל את נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של הרשות הפלשתינית, ולפיה בין הירדן לים חיים חמישה מיליון ערבים.
דבריו של המתאם עוררו מחדש את הפולמוס הוותיק על נתונים ומספרים, הפרדה והתנתקות וכיוצא באלה, אך ממתי מספרי הלמ"ס הפלשתיני הם שהופכים למספרים רשמיים? מדוע ללמ"ס הישראלי אין נתונים על מספר הערבים הפלשתינים? מדוע לא הובאו בפני הציבור הישראלי הנתונים שמוצגים על ידי דמוגרפים ישראלים המוכיחים את שקריו הסדרתיים והמגמתיים של הלמ"ס הפלשתיני שהוסיף בדרכיו שלו לפחות 1,27 מיליון ערבים ביו"ש ועוד חצי מיליון ערבים בעזה?
האינטרס של הלמ"ס הפלשתיני ברור כשמש בצהריים והוא תואם את מטרת הרשות הפלשתינית – חיסולה בשלבים של מדינת ישראל כמדינה יהודית. אם למטרה זו כשרים מעשי רצח, עידוד מחבלים ותשלום משכורותיהם הרי שבהפצת שקרים וזיוף נתונים אין להם כל בעיה.
בעוד מגמותיו ואג'נדותיו הברורות של הלמ"ס הפלשתיני ברורות, לא ברור מדוע מוצא מתאם פעולותיה של ממשל ישראל באיו"ש לנכון לדקלם בכנסת ובפני הציבור הישראלי את הנתונים המגמתיים והשקריים הללו? מה מגמתו? מה מגמת המינהל בכלל? את מי הם באים לשרת?
ההיסטוריה של עשרים השנים האחרונות מלמדת כי מאז 1997 מדקלמים אנשי המתאם את הנתונים הפלשתינים. בשנה זו בוטלה יחידה בלמ"ס הישראלי שעסקה בביקורת הנתונים הפלשתינים ובישראל בחרו להסתמך מאז והלאה על הנתונים הפלשתינים בלבד ללא בדיקה. למה?
מזה שנים אנו חשים שהמנהל האזרחי ביהודה ושומרון רואה את ייעודו כמי שבא לשרת את מי שבעיניו הם ה"מקומיים", כלומר הערבים. היהודים בעיניהם הם זמניים, "כובשים", ובסופו של דבר, לדעת המינהל, הם יצטרכו להסתלק מיו"ש. אבל תכניות המינהל אינן מתממשות כי בשטח קיימת התיישבות יהודית ענפה, שלמרות שרגליה וידיה קשורות היא גדלה וצומחת וכעת היא גם דורשת ריבונות. לאחר 50 שנה, עם דור שלישי ורביעי שצמח ביהודה ושומרון, המנגינה בארץ משתנה.
כאשר זו המציאות בשטח אין למובילי האג'נדה במינהל אלא להפחיד את הציבור הישראלי ולהתריע: ערבים עליך ישראל!! ברח לך, היסוג מארצך. הקם מדינה פלשתינית בלב הארץ והושעת את ישראל.
הבעיה אינה חדשה. תמיד היו כאלה שניסו להפחיד אותנו ולשלוף את השד הדמוגרפי מבקבוקו ותמיד התגברנו והוכחנו שלא כצעקתה.
חשוב שנזכור כולנו כי כאשר החל הרצל את מהלך הציונות המדינית היו ממערב לירדן מיעוט של 9% יהודים. האם הנתון הדמוגרפי המטריד הזה מנע ממנו להמשיך לתכנן את השיבה הציונית?
בשנת 1948 היינו מיעוט של 39%. היום אנחנו רוב יהודי של 66% (בלי עזה) עם רוח גבית של יותר לידות יהודיות משל הערביות, 3,16 לידות לנשים יהודיות לעומת 3,11 אצל הערביות, ועוד "הרחם" היהודית נטויה. אין להתכחש לכך שבפנינו אתגר לא מבוטל, אך יש לנו מגמה, יש לנו יעוד - יש המשך לציונות והוא מימוש זכותנו על הארץ. זכות זו אינה נעלמת ונשכחת בשל מציאות דמוגרפית כזו או אחרת. התמודדנו ונמשיך להתמודד ולהתגבר.
אם נפשפש בהיסטוריה הציונית נמצא לא מעט דוגמאות להתמודדות שכזו. אחת מהן היא התמודדותו של ראש הממשלה המנוח יצחק שמיר ז"ל, שעסק בעידוד עליה ולא רק בקליטת עליה. בשעה זו אנו זקוקים לממשלה ששמה לה למטרה תכנית פרו-אקטיבית לעלייה. לעודד, לקלוט וליצור תנאים לפוטנציאל העלייה. מדובר בפוטנציאל של מיליוני יהודים: 700,000 בברית המועצות לשעבר, 300,000 בגרמניה, 500,000 בצרפת. יש לעודדם להגיע לארץ ולא לקנדה, ובנוסף לאלה ממתינים עוד 200,000 בארגנטינה, 250,000 בבריטניה, 6,000,000 בארה"ב ועוד.
כאשר היו מי שניסו להפחיד את הנהגת הישוב מרעיון הקמת מדינת ישראל השיב להם בן גוריון: מנהיגים לא מקבלים דמוגרפיה אלא מעצבים דמוגרפיה!
עליה, התיישבות וביטחון ממשיכים להיות יעדנו הציוניים. הצלחנו כשהיינו מיעוט בארצנו. למה שלא נצליח עכשיו כשאנחנו רוב, עם מדינה מפותחת, מתקדמת, עם הון אנושי אדיר?
בעוד 30 שנה תהיה ישראל בת 100. הצפי ניצב על 20 מיליון תושבים. איפה יחיו כל אלה? בשפלת החוף שמתחרה בצפיפות של עזה? האם מישהו סבור שנוכל להתקיים ללא התיישבות מאסיבית בבקעת הירדן, החומה המזרחית המגנה עלינו במזרח מפני פלישה של מיליוני ערבים? האם נוותר על גב ההר, הרכס הביטחוני של השפלה ונתב"ג, הרכס עליו התהוותה ההיסטוריה של עם ישראל, ההיסטוריה שמצדיקה את קיומנו כאן? על אלה רוצים מפחידני הדמוגרפיה שנוותר?
תושבי ישראל כבר הבינו והפנימו שהזיית "שתי מדינות" אינה פתרון אלא להיפך. מדובר בסכנה קיומית לישראל. תושבי ישראל מבינים היטב כלקח מהעבר שכל וויתור על נכסים הביא לתנופת טרור רצחנית. תושבי ישראל מבינים שהקמת מדינה פלשתינית בלב ארצנו היא זו שתגרום לבעיה דמוגרפית אמתית כאשר מיליוני ערבים יזרמו לתוך יהודה ושומרון ובכך יהפכו את הרוב היהודי של היום למיעוט.
תושבי ישראל יודעים היטב שכל סיפורו של "העם פלשתינאי" אינו אלא פיקציה.
אכן, ישנם ערבים שפלשו לארצנו שממנה גורשנו. מיעוט קטן של יהודים תמיד נשאר ונאחז בארץ בעוד שאר חלקי עם ישראל בתפוצות שמרו לה אמונים וכספו לחזור אליה. הערבים שפלשו לארצנו עשו זאת בעקבות השיבה הציונית, על מנת למצוא כאן עבודה. הם פלשו כאנשים פרטיים ולא כעם המחזיק בזכויות לאומיות. את הנרטיב השקרי הזה המציאו רק בשנות ה-1970.
ערבים אלה נמצאים כאן בארצנו. לאחר החלת הריבונות על יו"ש, האוכלוסייה הערבית שתחפוץ להישאר כאן תוכל ליהנות משלום וביטחון תחת ריבונות ישראלית במעמד של תושבות עם אופק לאזרחות בהתאם לעמידה בתנאי נאמנות. "אפרטהייד, אפרטהייד" יזעקו יפי הנפש אבל גם כאן מדובר בדמגוגיה זולה. הערבים עצמם יודעים שהתנאים שהם יקבלו כתושבים בישראל הם מעל ומעבר לעומת כל מה שמקבלים ערבים אחרים במזרח התיכון. לעומת כל הזכויות המשמעותיות, הרבות והגדולות שיקבלו, אי הצבעה לכנסת ישראל היא פגיעה קטנה בזכויות אזרח ואין אנחנו צריכים להתנצל עליה. בכל העולם יש אוכלוסיות עם סטטוס דומה והעולם שותק. כן, עניי עירך קודמים. עלינו לדאוג לעם שלנו. לזה אנו מחויבים.
ערב פסח תשע"ח אפשר להיות אופטימיים. יש כבר רוב יהודי בארץ ישראל ועם מדיניות ציונית נכונה של ריבונות עם משילות, ממשלת ישראל יכולה להביא לרוב יהודי מוצק של 75%. למפחידני השד הדמוגרפי המוסיפים מסיבות פוליטיות כמיליון ערבים לנתונים שלהם נגיד: עברנו את פרעה, נעבור גם אתכם.
לחפצים במספרים ונתונים נביא בפניכם כמה מהם (תודה לחוקר יורם אטינגר):
יש לנכות מהמספר של הלמ"ס הפלשתיני הטוען ל-3 מיליון ערבים ביהודה ושומרון 400,000 ערבים שחיים בחוץ לארץ יותר משנה אחת ובלמ"ס הפלשתיני עדיין כוללים אותם בספירה. כך גם 330,000 ערביי ירושלים שכבר כלולים בספירת האוכלוסין הישראלית. כמו כן יש להפחית כ-100,000 ערבים מאיו"ש שהתחתנו עם ערביות בישראל וקבלו תושבות או אזרחות וגם הם כבר כלולים בספירה הישראלית. זאת לבד מעוד כ-250,000 ערבים שהיגרו אל מעבר לים.
מוסיף אטינגר ומספר על כ-190,000 לידות לא אמתיות המופיעות בלמ"ס הפלשתיני ומשום מה אינן מופיעות במשרד הבריאות והחינוך הפלשתיני. כל אלה יחד מביאים אותנו להפחתה מתבקשת של לפחות 1,270,000 ערבים שאותם הוסיף הלמ"ס הפלשתיני ככלי ניגוח ושקרי.
מהותה של ריבונות היא אחריות על המתרחש בשטח, הן בשליטה בו, הן בהיכרות עם נתוני האמת והן בהפצת המידע הנכון ללא מגמות זרות ומחלישות.