זמן קצר לאחר השבעתה כחברת כנסת הגישה ח"כ מיכל שיר מהליכוד הצעת חוק להחלת ריבונות על מרחבי ההתיישבות ביהודה ושומרון.
מיד לאחר שהושבעה כחברת כנסת הגישה חברת הכנסת מיכל שיר (הליכוד) הצעת חוק להחלת הריבונות הישראלית ביישובים המוכרים ביהודה ושומרון ובקעת הירדן, ודרכי הגישה אליהם.
עם הגשת הצעת החוק אמרה חברת הכנסת שיר: ״היום, מיד לאחר השבעתי לכנסת, הגשתי הצעת חוק אשר תסדיר אחת ולתמיד את המצב האבסורדי והמפלה ביישובים הישראלים המוכרים ביהודה ושומרון ובקעת הירדן, ודרכי הגישה אליהם, מצב אשר מדיר את אזרחי יהודה ושומרון ובקעת הירדן מיתר המדינה. הצעת החוק תקבע כי החוק הישראלי יחול על כל היישובים הישראלים המוכרים ביהודה ושומרון ובקעת הירדן, ודרכי הגישה אליהם, לרבות בתחומי הבריאות, כלכלה, רווחה, משפט וביטחון. הגיע הזמן שנעצור את המחדל הזה, תושבי יהודה ושומרון ובקעת הירדן אינם אזרחים סוג ב׳״.
בדברי ההסבר להצעת החוק כתבה שיר: ״החוק הישראלי האזרחי אינו חל באזורי היישובים הישראלים המוכרים ביהודה ושומרון ודרכי הגישה אליהם, ולכן מערכות המשפט אשר פועלות באזורים אלו, הן בתי הדין הצבאיים. כך נוצר פער בין אזרחי ישראל החיים ב"אזור" לבין אלה החיים בשאר הארץ. הפער בא לידי ביטוי במספר תחומים ובעיקר בתחומים האזרחיים".
עוד הזכירה וכתבה: "אזרחי ישראל הגרים באזור, אינם זכאים לאותה מערכת הגנה של חוקים אזרחיים אשר מקבלים יתר אזרחי המדינה. כך למשל, אישה אחרי לידתה, שהינה תושבת "האזור" ועובדת בתוך "האזור", נאלצה לחכות לצו אלוף בכדי להיות מוגנת מפני פיטורין בחצי השנה שלאחר הלידה וזאת בשונה מאישה אזרחית ישראלית, שאינה תושבת "האזור". כך נוצרת אפליה ברורה לפיה האזרח הישראלי תושב ה"אזור" שונה בצרכיו האזרחיים מהאזרח ישראלי שאינו תושב ה"אזור".
שיר הוסיפה וציינה כי "העדר ביטחון כלכלי זה ואי השוויון החוקי באים לידי ביטוי בעוד מספר לא מבוטל של חוקי מדינת ישראל שאינם חלים ב"אזור", משום שלא תורגמו לתקנות הצבאיות הנדרשות, כגון: תשלומי ארנונה שונים, חוקי בנייה חלקיים, זכויות עובדים ואפילו חוקי תעבורה שונים. פער נוסף בא לידי ביטוי בעצם הכרת החוק. כך, בעוד שאזרח ישראלי שאינו תושב "האזור" הרוצה לדעת את זכויותיו וחובותיו, יכול לקבל את המידע הרלוונטי מן הכתוב ב"רשומות", אזרח הישראלי תושב "האזור", לעומתו, שייך למערכת המעורפלת של צווים ותקנות צבאיים, שברובם אינם נהירים לו ואינם נגישים עבורו".
"לדוגמא, ילדים רבים תושבי האזור, עדיין כפופים במקרים רבים לדין הבריטי או הירדני במקרה הרע, או לצווי אלוף ותקנות שעה במקרה הטוב. החקיקה כולה היא בשיטת ״טלאי על טלאי״ ולעיתים קרובות הילדים באזור אינם זכאים לזכויות פרט בסיסיות. העדר הביטחון הכלכלי של העובדים בא לידי ביטוי בעוד מספר רב של חוקים שאינם נאכפים באזור".
חברת הכנסת שיר ציינה בדבריה כי "הצעת החוק לא תשנה את המבנה הדמוגרפי של החברה הישראלית, כיוון שהחוק המוצע יחול על אזרחי ישראל שהם כבר בעלי אזרחות וזכות בחירה. כמו כן, זרועות הביטחון לא יידרשו להוסיף מאמצים בכדי ליישם חוק זה, מאחר והחוק מציע להכיל את הריבונות רק על הישובים היהודיים המוכרים גם כך״.
בתנועת הריבונות מברכים את חברת הכנסת שיר על המהלך ורואים בו עדות נאמנה למחויבותה האידאולוגית לארץ ישראל ולחזון הריבונות. ראשי התנועה, יהודית קצובר ונדיה מטר, מוסיפות: "חברת הכנסת שיר היא דוגמא לדור צעיר של הנהגה המבינה היטב את המשימה ההיסטורית המוטלת על כתפיה כזכות וכחובה להשלים את יישומו של החזון הציוני עם החלת ריבונות ישראל על ערש הולדתו של עם ישראל, יהודה ושומרון".
בתנועה מקווים לראות חברי כנסת נוספים, חדשים כוותיקים מהליכוד ומשאר סיעות המחנה הלאומי, המצטרפים ליוזמת החקיקה של חברת הכנסת שיר, ומבטיחים לחזק את מהלכיה הפרלמנטריים עם רוחו הגבית של העם השואף לריבונות מלאה על ארצו.