את סכנת המדינה הפלשתינית הגלומה בסופה של תכנית טראמפ קורא השר סמוטריץ' לגדוע על ידי אימוץ חלקי הריבונות שבתכנית הזו. החשש הגדול בעיניו: בחירות ללא ריבונות ואז ממשלת אחדות שתקפיא הכול.
תכניתו המדינית של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, זוכה להתייחסות מעורבת ומורכבת במחנה הימין. שר התחבורה, בצלאל סמוטריץ', משוכנע שניתן לערוך את ההפרדה בין הטוב ובין הרע שבתכנית. עם זאת, לצד כל הטוב שבה יש בה, לתפיסתו, מוקש לא פשוט ממנו הוא מזהיר.
את דבריו מעדיף סמוטריץ' לפתוח בהנחת היסוד המוכרת לכולנו בדבר סרבנותו העקבית של הצד הערבי לפשרות כלשהן, כפי שהדברים באים לידי ביטוי בדבריו וגידופיו הפומביים של יו"ר הרש"פ, אבו מאזן. "הסיכוי שאי פעם מישהו מהצד השני יבוא בכלל ובוודאי בתנאים הללו, הוא שואף לאפס. אני לא חושב שמה שלא קרה שבעים שנה פתאום יקרה עכשיו וה-DNA של הערבים ישתנה והם יבואו לחתום הסכם שלום עם מדינת ישראל. נכון שאי אפשר ואסור לסמוך על זה, אבל צריך לקחת את הדבר כנתון כמשקללים את העובדות ומייצרים הערכת מצב לקראת מיקסום התוצאה".
כדרכו, דבריו של סמוטריץ' כורכים יחד עמדות מדיניות עם תפיסות הגותיות רוחניות, וגם כאן הדברים צפים באופן הזה: "ההתלבטות שלי הייתה אם הקב"ה מעמיד אותנו בפני ניסיון או מזמן לנו הזדמנות גדולה. על רקע הרבה מאוד אינדיקציות מסביב אני חושב שהקב,ה מזמן לנו הזדמנות גדולה, בין השאר לפי הכלל הגדול שמגלגלים זכות על ידי זכאי. טראמפ הוא בסך הכול זכאי בהקשרים האלה, הוא עומד לצידה של מדינת ישראל, העביר את השגרירות, הכיר ברמת הגולן, הכיר בחוקיות ההתיישבות ביהודה ושומרון, כך שבגדול אם הדבר מתגלגל דרכו אז בעזרת ה' זו זכות".
עם זאת, לצד הפן החיובי מתריע סמוטריץ' מהנזק התודעתי מהותי של התכנית, נזק ש"אסור בשום פנים ואופן גוף רשמי כמו הממשלה יאמץ את התכנית הזו ויכיר אי פעם בתנאים כלשהם במדינה פלשתינית, כי אנחנו לא מקבלים זאת בשום צורה, בשום כינוי ושום תנאים. ארץ ישראל היא לא שלנו אלא של הקב"ה ואין לנו שום זכות לתת בה ריבונות לאף אחד שאינו עם ישראל. לכן הממשלה לא נדרשת לאשר ובוודאי לא תאשר, ואם מישהו יביא את זה נתנגד בכל כוחנו ואני מניח שלא נהיה חברים בממשלה כזו".
"עם זאת, כדי למנוע את הסיכון שהדבר כן יתגלגל למקומות כאלה צריך להתחיל מהריבונות. ההערכה היא שאם יתחילו מהריבונות אין סיכוי בעולם שהפלשתינים יבואו. אם חלילה יתחילו מהצד השני וינהלו מו"מ שבסופו אולי תקום מדינה פלשתינית, זו הסכנה הגדולה. לכן השאלה אם זו תכנית ריבונות או תכנית אוסלו ג' שחותרת להקמת מדינה פלשתינית היא השאלה של מאיפה מתחילים. לכן הדרישה שלנו מראש הממשלה היא להחיל ריבונות כאן ועכשיו, עוד לפני הבחירות וזה יקבע את העובדות בשטח וקרוב לוודאי יגרום לכך שהצד השני ישבור את הכלים וזה יצמצם את הסכנה".
"האלטרנטיבה היא לפספס את ההזדמנות המאוד גדולה לביסוס ההתיישבות בצורה טובה בהרבה עם הכרה גדולה וכשלב ביניים שמוכיח שקביעת עובדות בשטח מצליחה וצריך להרחיב אותה גם לשאר השטח והכרה בינלאומית תבוא בעזרת ה' אחר כך", אומר השר המדגיש כי למרות התחושה שהאמריקאים דורשים את אישור התכנית כיחידה אחת הדברים כלל ועיקר אינם כך.
"התחושה היא שקושנר מנסה לעכב כדי לייצר צוות שידייק את המפות כדי לא למנוע הקמה עתידית של מדינה ערבית, אבל האמריקאים לא מתנים את החלת הריבונות לא בכניסת הערבים לתהליך ובוודאי לא בהתקדמות שלו. אחד החידושים החשובים של המהלך היא ההבנה האמריקאית שישראל לא יכולה להיות בת ערובה של הסרבנות הערבית. לכן אנחנו יכולים כבר כעת לקחת את מה שלשיטתם יהיה בכל מקרה שלנו".
"צריך לזכור שהאלטרנטיבה היא לומר לא להכול ולפספס את ההזדמנות האדירה להתקדם, אבל לומר שבגלל שיש חשש בקצה שההזדמנות הזו תוביל למקומות בעייתיים נוותר על הכול היא גישה לא נכונה. בעולם הזה אנחנו תמיד מנהלים סיכונים. מי שלא רוצה לקחת סיכון שייפגע בתאונת דרכים יישאר בבית ולא יכנס לרכב", הוא ממשיל מתחומי משרדו.
"אם הייתי חושב שיש סיכוי גבוה שזה יביא לתוצאה הרסנית אז בוודאי שהיינו מתנגדים. אני לא מוכן למכור דבר אחד כדי לקבל דבר אחר, אבל זה לא המצב. אני כאן יכול ב-100 אחוז לקבל את הדבר הטוב וב99.999 אחוז למנוע את הדבר הרע. אני לא מזלזל בהשלכות התודעתיות הצהרתיות ולכן צריך להבהיר את הדברים בצורה חד משמעית".
ועם כל זאת, בעיני השר סמוטריץ' קיים סיכון משמעותי, והוא שגורם לו לדרוש את החלת הריבונות כבר כעת. שמו של הסיכון הזה הוא ממשלת אחדות.
"אנחנו דורשים את הריבונות כבר כעת, ואני בטוח שנתניהו יכול. הוא מוכיח שמערכת היחסים שלו עם טראמ והממשל היא חזקה והוא יכול לקדם דברים שהוא מעוניין בהם כמו העברת השגרירות, ההכרה בגולן ובחוקיות ההתיישבות. אם הוא ירצה הוא יצליח להביא להבנות עם האמריקאים ולהתמודד עם הקשיים של קושניר. אגב, אני מצפה ממנו שיעשה זאת גם ללא אור ירוק מהאמריקאים. בגין לא חיכה לאור ירוק כשהחיל ריבונות ברמת הגולן ולוי אשכול לא חיכה לאור כזה כשהחיל ריבונות בירושלים, וכך גם בן גוריון כשהקים את מדינת ישראל. אחרי שהאמריקאים אמרו מה שאמרו מותר לנו להיות גם קצת חצופים ולעשות צעד אחד גם בלי הסכמתם".
והחשש, כאמור, בעיני סמוטריץ' הוא ממשלת אחדות "התירוץ לממשלה כזו יהיה שיש כאן הזדמנות להגיע להסדר היסטורי ואז לא יתחילו מהריבונות אלא מהמו"מ המדיני שיהיה הסולם של גנץ לרדת מעץ הסרבנות. זו תהיה אפשרות טובה מאוד לנתניהו לקבל את האיתרוג של השמאל והתקשורת ובהמשך גם השופטים. זה החשש הגדול שלי ולתחושתי זו הסיבה לכך שהוא דאג שגנץ יוזמן לוושינגטון, כדי להכשיר את הקרקע לממשלת האחדות. זה דבר מאוד מסוכן וכדי לנטרל אותו צריך שיהיו 61 מנדטים לימין, כלומר ש'ימינה' תהיה גדולה וחזקה כי היא היחידה שמתנגדת באופן מוחלט למדינה פלשתינית, אבל בעיקר אנחנו רוצים את הריבונות כאן ועכשיו, עוד לפני הבחירות, כדי לוודא שהתהליך יהיה תהליך ריבונות ולא תהליך של מו"מ".
באשר לנאום נתניהו מעיר סמוטריץ' כי הייתה בו הקפדה שלא ייכלל בו הצירוף 'מדינה פלשתינית' ועם זאת "המשפט הבעייתי היחידי שהוא אמר היה כשהוא דיבר על האיפה של הערבים להגדרה עצמית. זה בעיניי בעייתי אבל לא חידוש. נתניהו היה רוצה שהתכנית תתממש ככתבה וכלשונה על שני היבטיה. הוא הרי דיבר על כך שהוא לא רוצה לשלוט על עם זר ונשא את נאום בר אילן. הוא ביטחוניסט ובונה על מדינה מפורזת, מה שהוא כמובן פיקציה, כי אף אחד לא יקבע למדינה ריבונית מה יהיה בה ומה לא, אבל נתניהו כביטחוניסט רוצה שליטה על בקעת הירדן, מדינה מפורזת וכו' אבל אין לו בעיה עם ריבונות עצמית והגדרה עצמית. זה לא חידוש גדול הוא אמר את זה בנאום בר אילן, בכנסת ובהרבה הזדמנויות אחרות. לכן המפלגה היחידה ששוללת כל צורה של ריבונות ערבית היא 'ימינה'. לכל היותר ניתן לדבר על ניהול מוניציפאלי. לכן חשוב שנהיה חזקים ונמנע את זה".