מכת הניצחון של ישראל על האויב חייבת להיות לא רק צבאית, אלא גם במקום הכואב ביותר עבורו, אבדן האדמה שנדמה היה לו ששייכת לו. זמן ריבונות.
נפתח בארבע תובנות בסיס, אקסיומות שעלינו לצרוב בתודעה:
אקסיומה א': חמאס והרשות הפלשתינית (אש"פ) חד הם. לשני הארגונים אותן השאיפות, אותם האמצעים, אותה הרטוריקה, אותה הדת, אותו קוראן.
אקסיומה ב': העולם צבוע ואוהב יהודים רק כאשר הם מתבוססים בדמם. ברגע שקמים היהודים ונלחמים על חייהם הם מאבדים את הלגיטימציה הבינלאומית.
אקסיומה ג': האבולוציה של המזרח התיכון קובעת שהחלש לא שרד, לא שורד ולא ישרוד.
אקסיומה ד': מדינת ישראל לא הוקמה על מנת לדאוג לשרידותו של העם היהודי אלא מתוך מגמה עמוקה ומהותית הרבה יותר, הבאת צדק אלוקי לעולם.
מתוך הבנת ארבע תובנות בסיס אלה עלינו לפעול. אין כל היגיון בהחלטה לפיה נכה רק בעזה רק משום שמעזה באה עלינו צרת הטבח בבוקר שמחת תורה. המכה הישראלית צריכה להיות כואבת וקשה במקומות שבהם הכי כואב לאויב. רק כך הוא ירכין ראש ויבין שעם העם היהודי לא מתעסקים. המכה החזקה ביותר שנוכל להנחיל לאויב הוא אבדן אדמה. החלת ריבונות ישראל על יהודה, שומרון ובקעת הירדן היא לא רק צדק היסטורי ומוסרי ראשון במעלה אלא גם מכה ניצחת ומנצחת לטרור.
על מנת לבצע את הצעד המתבקש הזה אין צורך במלחמה, אלא די בהחלטה אמיצה של ממשלה אמיצה וכנסת אמיצה שמבינה את עומק צדקת חייו של העם היהודי בארצו.
חברי כנסת, שרים, ראש הממשלה. התעשתו! אל תצאו בוכים ומעולפים מראיית הזוועות. האם הופתעתם מהמראות? האם זה היה חדש לכם? אם כן, הרי אינכם מחוברים למציאות.
המציאות כולה זעקה שאל המראות הללו אנו צועדים. צאו מהצפייה בזוועות הללו עם החלטה ברורה ואמיצה להשיב לאויב בשפה בה הוא מבין.
217 משאיות ההומניטאריות שאת כניסתן לרצועת עזה אתם מאפשרים מלמדים על חולשה. אלו עדויות לכך שחיי האויב יקרים יותר בעיניכם מאשר חיי החטופים. המציאות בה בממשלה הנוכחית, זו שראתה את הזוועות ונשבעה לנקום, עדיין קיימים ויכוחים אם לבצע את האיוולת שבהעברת עוד כסף לרש"פ מממנת הטרור, היא מציאות הזויה. האם באמת קיים בר דעת הסבור שכך יושג שקט ביטחוני ושאלו הקודים המזרח תיכוניים שאיתם נוכל להגיע להישגים כלשהם?
זה מכבר הגיעה השעה להפוך כיוון, לנטוש את דרך הוויתורים, ההקלות, המענקים והתקוות שאויבינו יעמדו לצידנו. כעת, כאשר מעגלים מתרחבים והולכים פקחו את עיניהם אל מול הרוע והזוועה עלינו להטיל על אויבינו אימה ופחד בכל כלי אפשרי והראשון והכואב שבכלים הללו הוא השבת האדמה והחלת הריבונות הישראלית עליה ביהודה ושומרון וגם בעזה.
מנהיגי ישראל, אל תמתינו לעוד שבת שחורה על מנת להפנים את ההכרח הזה. החילו ריבונות, יישבו את הארץ, הפיחו בעם רוח חלוצית ולימדו מהעם הנפלא שלנו מהי נחישות, גאווה לאומית, ערבות הדדית וחתירה אל הניצחון.
נועזים ובלתי צפויים נזכה גם להערכתן של ארה"ב ומדינות אירופה. זו שעתכם הגדולה, החילו ריבונות!