אין ספק בכך שמהלך הפיכת הריבונות ביו"ש לתכניתו המדינית של הימין קיבל באחרונה תנופה משמעותית.
החל ממהלכי החקיקה של השרים שקד ולוין, דרך קידום יוזמת מעלה אדומים תחילה, הלאה להצבעה הגורפת במרכז הליכוד ועד לליכודיאדה שבה שיח הריבונות היה משמעותי מבעבר.
גם מתקפות השמאל והפחדות השווא ממדינה דו-לאומית ואיבוד דמותה היהודית של ישראל מעידים שתמו ימי ה'מה לא'. לימין יש תכנית מדינית והוא נחוש לקדם אותה.
כעת, לאחר שהתכנית על השולחן נדרשת שורת צעדים שזוהי בדיוק השעה לקדמה ובמרץ. עיקר הצעדים הללו הוא הסברה דיפלומטית בינלאומית ומהלכי חקיקה מעשיים בכנסת ויישומם בממשלה.
כדי לקדם את אלה נדרשת היכולת להבחין בשעת כושר מדינית ופוליטית ראויה ומתאימה למהלך. מי שקבעה את העיקרון הזה הייתה גאולה כהן שבכהונתה כחברת כנסת הובילה את מהלך הריבונות הישראלית על מזרח ירושלים.
בראיון שקיימנו עמה בעבר סיפרה כיצד ידעה היא לנצל את שעת הכושר הפוליטית והמדינית לטובת המהלך.
ידיעה בעיתון על דיון בפרלמנט המצרי על ירושלים כפלשתינית עוררה אותה לפעול להחלת הריבונות בירושלים, על אף קיתונות של לעג אותם ספגה מהתקשורת, ובסופו של מהלך פוליטי עלה בידה לחולל תמורה במעמדה של בירת ישראל.
גם לגבי יהודה ושומרון, אמרה לנו אז גאולה כהן, יש להמתין לשעת כושר ולא לחדול מהפעילות ההסברתית שתכשיר את הלבבות ואת מקבלי ההחלטות לעשות מעשה.
שעת הכושר הזו כבר כאן. מאזן הכוחות הפרלמנטארי העכשווי בישראל יחד עם השינוי הדרמטי בתפיסה המדינית של הבית הלבן והעומד בראשו, נשיא ארה"ב, כשבנוסף אירופה עסוקה בצרותיה של היבשת ובה בשעה בוחר יו"ר הרש"פ אבו מאזן לגדף ולחרף את נשיא ארה"ב, כל אלה חוברים לשעת כושר ראויה לקידום מעשי של חזון הריבונות.
בראיון לערוץ 7 אמר השבוע השר אקוניס כי את הצהרת שתי המדינות שלו בנאום בר אילן נאלץ נתניהו לומר רק בשל לחצי אובמה וממשלו. אקוניס גם הבחין בכך שמאז לא חזר נתניהו על האמירה הזו ואף הבהיר ערב בחירות 2015 כי תכנית זו אינה על הפרק. לכך ניתן לצרף גם את שתיקתו אל מול הצבעת מרכז הליכוד כעדות להסכמה שבשתיקה למהלכים המתרחשים.
כאשר אלו פני הדברים זו השעה לחזק את ידיהם של מובילי החזון בכנסת, השרים וחברי הכנסת ובעיקר ראשי שדולת ארץ ישראל, חברי הכנסת יואב קיש ובצלאל סמוטריץ', לעשות את הצעדים הנוספים הנדרשים ולהפוך חזון למציאות.